שימור פריון לגברים וילדים, מיועד עבור חולים שאובחנו עם סרטן, וקיים חשש לפגיעה בפוריותם, בעקבות המחלה והטיפולים השונים.
אחוזי הצלחת הטיפול וההישרדות בקרב חולי סרטן בגיל הילדות, עולים בכל שנה, בסוגים מסויימים מדובר על קרוב ל- 90% ריפוי. במציאות שכזו, רצוי לתת את הדעת על ההשלכות, ולדאוג לשימור פוטנציאל הפוריות.
כאשר מדובר על גברים בוגרים ומתבגרים, ניתן להפיק בדרכים שונות זרמת זרע המכילה תאי זרע בוגרים, ולהקפיאם בבנק זרע ייעודי.
בגילאי הילדות מדובר באתגר גדול יותר, מכיון שבאשכים עדיין לא מתקיים הליך ייצור תאי זרע בוגרים, והאפשרות לשימור זרע אינה קיימת. פותחו מספר אסטרטגיות טיפוליות לצורך ביצוע שימור בקרב ילדים, אך בשלב זה מדובר בהליכים ניסיוניים.
הפגיעה בזרע
מחקרים רבים מצביעים על כך, שבקרב מטופלים המתמודדים עם מחלת הסרטן, ישנה פגיעה בייצור הזרע, עד כדי אוליגוספרמיה חמורה (תאי זרע בודדים בזרמה), ואף אזוספרמיה (העדר תאי זרע בזרמה). בקבוצת סיכון משמעותית יותר נמצאים החולים בסרטן האשכים, או בסרטן הדם (לוקמיה, לימפומה), במיוחד מטופלים שעברו השתלת מח עצם.
בקרב כ-50% מהחולים בסרטן האשכים, נצפית איכות זרע ירודה כבר משלב האבחון, עוד לפני תחילת הטיפולים. גם בקרב חולי סרטן מסוגים אחרים, תתכן איכות זרע ירודה כבר מזמן אבחון המחלה.
הפגיעה בייצור הזרע עלולה להתרחש ב-4 מנגנונים:
- אשכים
בסרטן האשכים, תאי הספרמטוגניה, שהם תאי הנבט שמהם מתפתחים תאי הזרע, עלולים להפגע ישירות מהגידול הממאיר.
בשאר סוגי הסרטן, רקמות האשך עלולות להיפגע כתוצאה מהטיפולים השונים, המכילים חומרים הרעילים לאשכים (Gonadotoxic). בכלל זה עלולים להפגע תאי הספרמטוגניה, וכן תאי הסרטולי, התומכים בהליך ייצור הזרע, והם בעלי חשיבות קריטית לקיום הליך ייצור זרע (ספרמטוגנזה) תקין.
לתרופות הכימותרפיות השונות, ישנה נטיה לדכא תאים המתרבים ומתחלקים במהירות – על פי רוב תאים סרטניים. בשל תכונה זו, עלולים להפגע אף תאי הספרמטוגניה, שגם להם ישנה תכונה של התרבות והתחלקות מהירה במסגרת תהליך ייצור הזרע (ראה: מילון מושגים).
כמו כן, כתוצאה מטיפול ברדיותרפיה (הקרנות), במיוחד זה המכוון לאיזור המפשעה, עלולות להיפגע רקמות האשך הסמוכות לאזור ההקרנה.
- הורמונים
בעקבות התהליך הסרטני והטיפולים היעודיים, עלולה להיפגע המערכת ההורמונלית.
הציר ההורמונלי האחראי על תהליך ייצור הזרע (ספרמטוגנזה): היפותלמוס – היפופיזה (בלוטת יותרת המח) – אשכים, וההורמונים המעורבים – LH ,FSH ,GnRH, טסטוסטרון, עלול להיפגע, ויחד עימו תהליך הייצור.
סרטן האשכים, מלווה בהפרשת הורמונים וחלבונים שונים (כגון – HCG ,AFP) העלולים לפגוע בתפקוד הציר ההורמונלי.
- ויטמינים, מינרלים ועוד
לצורך ייצור הזרע הגוף זקוק לויטמינים, מינרלים, אנזימים, חומצות אמינו ופקטורים נוספים. רמתם בגוף עלולה לרדת בצורה חדה בעקבות הסרטן והטיפול האגרסיבי למיגורו.
- פגיעה בתאי הזרע
טיפולי הכימותרפיה, עלולים לפגוע משמעותית במטען הגנטי ומבנה הDNA של תאי זרע שנוצרו לאחר תחילת הטיפול. לעיתים קרובות נצפית גם פגיעה משמעותית בתנועתיות ובמורפולוגיה.
חשוב לציין, ההשפעה על תהליך ייצור הזרע תלויה במשך זמן הטיפול הכימותרפי, סוג התרופות הכימותרפיות אשר נעשה בהן שימוש ומינוני הטיפול הקרינתי.
רצוי להתייעץ עם אנדרולוג מומחה, כדי לברר את מידת ההשפעה של כל טיפול על ייצור הזרע, ולבחון את ההליכים השונים לביצוע שימור פריון.
שימור פריון למבוגרים ומתבגרים
במטופלים בוגרים, ואף בקרב מתבגרים צעירים (בעלי אשך בנפח של לפחות 10-12 סמ"ק), ניתן להפיק פליטה של זרמת זרע טריה באמצעים שונים (פליטה לקונדום רפואי, גירוי חשמלי באמצעות ויברטור, גירוי חשמלי של חוט השדרה תחת הרדמה – EEJ). במקרים הללו, ניתן להקפיא את הדגימה בבנק זרע, גם למשך שנים ארוכות.
במקרים מורכבים יותר, ניתן להפיק זרע ישירות מהאשכים או מיותרת האשך בהליך כירורגי (PESA ,MESA ,TESA ,TEFNA ,TESE ,MICRO-TESE).
בקרב נערים צעירים יותר הנמצאים בתחילת גיל ההתבגרות, עשויים להימצא תאי זרע בודדים במסגרת חיפוש מעמיק במעבדה ייעודית או במסגרת הליך כירורגי. כאשר הטכנולוגיה כיום מאפשרת לבצע הפריה באמצעות הזרקת תא זרע בודד ישירות לתוך הביצית (ICSI).
להליך הפקת זרע בקרב נערים בפרט, ישנן משמעויות אתיות, מוסריות, סוציאליות והלכתיות רבות. נדרשת מעורבות הורית, כדי לבחור בסוג הליך השימור הנכון וביצועו בצורה הטובה ביותר מבחינה פיזית ונפשית.
יצויין כי רוב ההורים מעוניינים ומעורבים בביצוע הליך שימור פריון לבנם, מתוך תקוה להחלמתו ודאגה לעתידו.
שימור פריון לילדים
כאשר מדובר על ילדים, אין אפשרות לשמר תאי זרע בוגרים, כיון שעדיין לא מתקיים תהליך ייצור זרע באשכים. עם זאת הסיכונים השונים לפגיעה במערכת ייצור הזרע, קיימים במידה שווה ולעתים אף רבה יותר, בהשוואה למטופלים בוגרים.
במהלך השנים האחרונות פותחו מספר אסטרטגיות טיפוליות בניסיון לבצע הליך שימור פריון לילדים. בבסיס ההליכים נעשה נסיון לשימוש ברקמת האשך הצעירה (ITT – immature testicular tissue), המכילה תאי ספרמטוגניה בלתי בשלים. רקמה זו (דגימה חלקית, ולעתים אף אשך שלם) נלקחת בביופסיה, ונחקרות דרכים שונות כדי להביא את תאי הספרמטוגניה לכדי הבשלה והפיכתם לתאי זרע בוגרים:
- השתלת הרקמה והחזרתה לגוף המטופל בבגרותו לצורך גידולה והבשלתה ( Autografting).
- השתלת הרקמה בבעלי חיים לצורך גידולה והבשלתה (Xenografting), ושאיבת תאי הזרע הבוגרים לאחר זמן לצורך הפריה.
- הבשלה חוץ גופית של תאי הספרמטגוניה בתנאי מעבדה (In vitro spermatogenesis), וגידולם לתאי זרע בוגרים.
הליכים אלו בוצעו עד עתה בהצלחה בעכברים וקופים אך לא בבני אדם.
לצורך ביצוע ההליך בפועל, נדרש פיתוח של טכניקות מתקדמות לצורך סריקת הרקמה הנלקחת, ושלילת המצאותם של תאים סרטניים בתוכה.
מטופלים שלא ביצעו שימור פריון
בקרב מטופלים שלא ביצעו שימור פריון, ומתקשים להגיע להריון ספונטני, עדיין קיימת האפשרות להשגת הריון.
חשוב לזכור שהטכנולוגיה מאפשרת ביצוע הפריה אף אם נמצאו תאי זרע בודדים בלבד, באמצעות הזרקת תא זרע בודד ישירות לתוך הביצית (ICSI).
במקרים רבים ניתן למצוא תאי זרע בקרב מטופלים שהתאוששו ממחלת הסרטן ועברו טיפולי כימותרפיה/הקרנות, בדרך דומה לטיפול בשאר סוגי האזוספרמיה – באמצעות ביצוע הליך כירורגי להפקת זרע.
באזוספרמיה על רקע סרטני, מומלץ לנסות ולהפיק זרע דוקא בניתוח מיקרו-כירורגי (Micro-TESE). במסגרת הניתוח מבוצע חיפוש מדוקדק בכל אזורי אשך, ונבחרים באופן סלקטיבי חלקים מיקרוסקופיים בעלי סכוי גבוה יותר להימצאות תאי זרע (ראה: טסה או מיקרו טסה?), בכך אנו מעלים את הסיכוי להגיע לאיזורים שלא נפגעו כתוצאה מהטיפול הכימותרפי או הרדיותרפי.
לעתים ניתן לחסוך את ביצוע ההליך הכירורגי, באמצעות חיפוש זרע מעמיק במעבדות מיוחדות המתמחות באיתור תאי זרע נדירים (ראה: אזוספרמיה – בירור וטיפול).[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]
