Facebook
Print

טסה או מיקרו טסה?

טסה או מיקרו טסה?

מטופלים רבים הסובלים מאזוספרמיה (העדר תאי זרע בזרמה), ועומדים לפני ביצוע ניתוח לצורך הפקת זרע, מתלבטים בין האופציות הכירורגיות השונות. בשורות הבאות נסקור את 2 שיטות הניתוח העיקריות: טסה (TESE), ומיקרו טסה (Micro-TESE), ונדגיש את היתרונות שיש לביצוע ניתוח בגישת המיקרו טסה המתקדמת יותר.

אופן ביצוע הניתוח

ראשית רצוי לדעת מהו אופן הביצוע השונה בכל גישה:

בניתוח טסה, מבוצעת פתיחה מועטה של מעטפת האשך, והמנתח לוקח רקמה ממספר מוקדים בצורה רנדומלית. משך הניתוח הוא עד שעה.

לעומת זאת בניתוח מיקרו טסה, פנים האשך כולו נמצא מחוץ למעטפת האשך וחשוף לעיני המנתח. באמצעות מיקרוסקופ ניתוחי ייעודי, המנתח בוחן בדקדקנות תחת הגדלה גבוהה את אבוביות האשך, ובוחר באופן סלקטיבי את אלו הנראות לו מעובות, שהינן בעלות סיכוי גבוה יותר להימצאות תאי זרע בתוכן.

בעזרת מכשור מיקרו כירורגי עדין, נלקחות דגימות ממספר רב של מוקדים (15-20 בממוצע) על פני כל האשך, כך  שמכל מקום נלקחת דגימה מזערית ומדויקת. בסך הכללי כמות הרקמה הנלקחת הינה פחותה משמעותית בהשוואה לכמות הנלקחת בניתוח בגישת הטסה. משך הניתוח הוא כ – 3 שעות.

יתרונות המיקרו טסה

כאשר אנו באים לבצע ניתוח להפקת זרע, המטרה הינה כפולה: הפקת זרע יעילה, ופגיעה מינימלית באשך.

לניתוח בגישת המיקרו טסה קיימים  מספר יתרונות:

  • הפקת זרע

סריקה דקדקנית של אבוביות האשך ובחירה של הטובות שבהן, ממצה באופן מקסימלי את האפשרות למציאת זרע בניתוח. ייצור הזרע ברקמת האשך עשוי להיות הטרוגני: שונה בין האשכים, וכן בין חלקים שונים באותו אשך. בניתוח מיקרו טסה בו נלקחת דגימת רקמה מכל אזור באשך, נשללת באופן כמעט ודאי האפשרות להחמצה של אזור שהינו בעל סיכוי גבוה יותר לייצור זרע.

כמות הזרע המופקת בניתוח, עשויה להיות גדולה יותר בגישת המיקרו טסה, בשל בחירת הרקמה הסלקטיבית.

  • חיפוש זרע במעבדה

רקמת אשך הנלקחת בניתוח, מועברת למעבדה אמבריולוגית לצורך חיפוש ואיתור תאי זרע.

במסגרת הזמן שיש במעבדה לצורך ביצוע חיפוש הזרע ברקמה, ישנו יתרון חשוב לגישת המיקרו טסה.  במהלך הניתוח מועברת  למעבדה רקמה סלקטיבית  ומועטה יחסית.  האמבריולוגים סורקים פחות חומר, והאפשרות למיצוי החיפוש וביצועו בצורה מדוקדקת בכל הרקמה, גבוהה יותר.

  • פגיעה באשך

כל ניתוח טומן בחובו פוטנציאל לפגיעה מסויימת ברקמת האשך, העלולה לבוא לידי ביטוי בירידה בייצור הטסטוסטרון ועוד.

בניתוח מיקרו טסה, נלקחת כמות רקמה קטנה יותר, ופוטנציאל הפגיעה באשך נמוך באופן משמעותי.

כמו כן, ברקמת האשך כלי דם רבים המזינים אותה. כאשר כלי דם אלו  נפגעים, האזורים המוזנים על ידם 'מתים' והופכים לצלקתיים. כלי הדם הללו כל כך זעירים, שאין כל אפשרות לראות אותם ללא שימוש במיקרוסקופ.

במהלך ניתוח מיקרו טסה, המנתח בוחן בעזרת המיקרוסקופ את הדגימה הנלקחת, ומוודא שבדרך אליה לא ייפגעו כלי  הדם  הזעירים המצויים בסביבתה.

במהלך כל  ניתוח נפגעים כלי דם קטנים  כתוצאה מחיתוך וחשיפת הרקמה. על מנת לעצור את הדימום, המנתח צורב אותם במחט חשמלית ייעודית.

הצריבה אמנם עוצרת את זרימת הדם, אך גם עלולה לגרום לנזק באזור  הצריבה. "מחט הצריבה"  בה נעשה שימוש במיקרו טסה הינה דקה ביותר, ועביה הוא כשליש מהמחט בה נעשה שימוש לצריבה בטסה הרגיל.  כך שהחלק היחסי של הפגיעה הסביבתית כתוצאה מצריבה, הינו קטן באופן משמעותי.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]