למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו?

שימור פריון מיועד לאשה המעוניינת לשמר את פוטנציאל הפוריות שלה, לפני הדרדרות צפויה ברמת הפוריות.

יש להבחין בין 2 מקרים שונים:

1. שימור פריון על רקע רפואי
2. שימור פריון על רקע סוציאלי

שימור פריון על רקע רפואי

שימור פריון על רקע רפואי, מיועד עבור אשה אשר אובחנה עם סרטן, ועומדת לעבור טיפולי כימותרפיה/הקרנות העלולים לפגוע בפוריותה.

השימור מתבצע על ידי מספר דרכים: טיפול תרופתי המפחית את מידת רגישות השחלה ופגיעותה, הקפאת ביציות/עוברים, ואף הקפאת רקמת שחלה לצורך השתלתה בעתיד.

את שיטת השימור בה משתמשים, יש להתאים באופן אישי לכל מטופלת.

רצוי מאד ואף הכרחי במסגרת ההליך הרפואי לטיפול בסרטן, להתייעץ עם מומחה פריון בנוגע לשימור פריון והדרכים השונות לביצוע ההליך.

שימור פריון על רקע סוציאלי

שימור פריון על רקע סוציאלי, מיועד עבור נשים בגילאי ה30+, המעונינות לשמר את פוטנציאל הפוריות שלהן, לפני ירידה צפויה באיכות הביציות.

בדרך כלל מדובר בשימור על רקע רווקות מאוחרת, ולעתים אף בעקבות בעיית פוריות קשה אצל בן הזוג שמחמתה לא נמצאו אצלו תאי זרע (אזוספרמיה), בציפייה לפתרונות עתידיים שיאפשרו הפקת זרע מוצלחת: חיפושים/ניתוחים חוזרים, הפריה על ידי תאי זרע ראשוניים (ספרמטידים עגולים), ועוד.

על פי אישור משרד הבריאות משנת 2011, כל אישה בגיל 30-41 יכולה לבצע תהליך שימור פריון מסיבות סוציאליות, כאשר החוק מאפשר לבצע עד 4 מחזורי טיפול או עד שאיבה של 20 ביציות, המוקדם מביניהם. עם זאת יצויין כי ההליך אינו נמצא בסל הבריאות, ומימונו הוא באופן פרטי, אך בחלק מקופות החולים ובחלק מבתי החולים ניתן לבצעו במחיר מוזל.

מדוע חשוב לבצע שימור פריון?

בניגוד לגבר, שממשיך לייצר תאי זרע במשך חייו הבוגרים, ולגיל יש השפעה מועטה יחסית על ייצור הזרע, אצל האשה, הגיל מהווה פקטור משמעותי ביותר מבחינת איכות הביציות שניתן להפיק ממנה, כאשר החל מגיל 32 מתחילה ירידה מסוימת באיכותן, אשר מתגברת החל מגיל 35.

לביצוע ההליך בגיל צעיר, ישנה עדיפות הן מבחינת כמות הביציות שניתן להפיק בכל טיפול (כאשר  ככל שגילה צעיר יותר, גופה מגיב טוב יותר לגירוי הורמונלי, והאפשרות להגיע למספר גבוה של ביציות במחזור טיפול בודד, גבוהה משמעותית).

אך הסיבה העיקרית היא איכות הביציות:

מחקרים רבים ומקיפים מצביעים על כך, שהאחוזים של ביצוע הפריה מוצלחת המסתיימת בהריון תקין, שונים מאוד בהתאם לגיל האישה, כאשר אם בגיל 30 מדובר על למעלה מ 40% סיכוי למחזור טיפול, בגיל 40 ומעלה כבר מדובר על כ 4-5% סיכוי בלבד. כמו כן ישנו סיכוי גבוה יותר להולדת ילד עם תסמונת דאון וכדומה, כאשר מדובר על ביציות של אישה מבוגרת יותר. לעובדות אלו אין שייכות לסביבה הגניקולוגית של האישה, כגון מצב הרחם שלה, אלא אך ורק לאיכות הביציות.

מסיבה זו, ישנה עדיפות גדולה לביצוע הפריה על ידי ביציות של אישה צעירה, שהסיכויים להצלחת הליך IVF ללידת ילד תקין, גבוהים לאין ערוך.

ניתן לומר באופן מלא וברור, שעדיף לעבוד על ביצוע הפריה עם 5 ביציות של אישה בת 30, יותר מאשר עם 20 ביציות של אישה בת 40.

ביצוע ההליך

ביצוע הליך שימור פריון, דומה לביצוע הליך הפריה חוץ גופית (IVF) רגיל, עד לשלב ההחזרה.

המטופלת עוברת פרוטוקול טיפול במסגרתו היא נוטלת שילוב של זריקות המכילות הורמונים שונים, חלקן מיועד לגירוי השחלות להבשיל מספר גבוה של ביציות, חלקן האחר מיועד למניעת ביוץ עצמוני מוקדם טרם זמן השאיבה, ולקראת סוף ההליך הינה נוטלת זריקה נוספת לסיום הבשלת הביציות לצורך השאיבה.

פרוטוקול הטיפול מותאם ספציפית עבור כל מטופלת בהתאם לפרופיל ההורמונלי שלה.

בשלב הבא הביציות נשאבות תחת הרדמה, באמצעות מחט ייעודית המחוברת למשאבת ואקום ובהכוונת אולטרסאונד. מדובר בפעולה הנמשכת כ10-20 דקות, כאשר לאחריה המטופלת נשארת להתאוששות בין שעה לשעתיים.

איך נשמרות הביציות?

לאחר השאיבה, הביציות עוברות הקפאה מתקדמת בהליך זיגוג (ויטריפיקציה), שבו הן מוקפאות בהליך מהיר בתוך תמיסה משמרת, דבר המונע הצטברות גבישי קרח תוך-תאיים העלולים לפגוע באיכות הביצית. הביציות המוקפאות מועברות למיכל המכיל חנקן נוזלי, המשמר אותן בטמפרטורה של 196 מעלות מינוס, וניתן לאחסנן כך במשך שנים ארוכות. סיכויי השרדות הביציות לאחר הקפאה עומדים על קרוב ל 90%.

מבחינה רגולטורית, ההקפאה הינה למשך 5 שנים, כאשר בתום תקופת זמן זו יש לבקש מיחידת ה IVF את המשך ההקפאה.

כיצד ניגשים להליך שימור פריון?

בשלב ראשון יש לקבוע פגישה עם הרופא המטפל, בפגישה זו הרופא יעבור על התיק הרפואי של האישה, ויבחן את מידת ההתאמה לביצוע ההליך.

בשלב הבא, הרופא יפנה את האשה למספר רב של בדיקות מקיפות, בבדיקות נחלקות לכמה חלקים: בדיקות כלליות לבחינת תקינות המערכת הגניקולוגית (כגון בדיקת PAP). בדיקות לשלילת בעיות בריאותיות מסוימות. ביצוע פרופיל הורמונלי מלא (ביום 3-5 לווסת), לצורך התאמת פרוטוקול גירוי הורמונלי באופן מדויק לאישה המטופלת, ועוד.

בדיקה נוספת שחשובה מאוד לביצוע, היא בדיקת AMH (רזרבה שחלתית), בדיקה זו ניתנת אינדיקציה למדידת פוטנציאל הפוריות של האישה.

השגחה על הביציות המוקפאות

אשה דתית המעונינת בהשגחה הלכתית על הביציות המוקפאות, יכולה לקבל שירותי השגחה מארגוני סיוע שונים למאותגרי פוריות, כגון מכון פועה או ארגון בוני עולם, בתיאום מראש עמם.

The post למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

אנחנו רגילים לחשוב שבטיפול IVF קיימים שלושה שלבים עיקריים:

1. טיפול הורמונלי – גירוי שחלתי
2. שאיבה
3. החזרה

אך, מה קורה לאחר ההחזרה? האם יש מה לעשות על מנת לשפר את הסיכוי להשרשה? כיצד עושים זאת?

על כך – במאמר הבא.

הווסת החודשית

נתחיל עם תיאור קצר של הווסת החודשית, הכוללת 4 שלבים.

התיאור להלן הוא בהתאם למחזור של 28 יום, המספרים בסוגריים מציינים את מספר הימים בהתאם לשלב:

1. שלב הוסת (1-4) – רירית הרחם מתפרקת ויוצאת מהגוף באמצעות דימום.
2. השלב הפוליקולרי (5-13) – הזקיקים גדלים בשחלה ומתחילה צמיחה של רירית הרחם.
3. שלב הביוץ (14-16) – הביצית משתחררת מהשחלה לקראת ההפריה.
4. השלב הלוטאלי (17-28) – מתרחשים תהליכים בשחלה וברחם לקראת המחזור\ ההריון.

מהסיבה שהמאמר עוסק בתמיכה לאחר ה'החזרה' (שמתבצעת מס' ימים לאחר הביוץ) ננסה להבין יותר את ה'שלב הלוטאלי'.

אם נסתכל פנימה לתוך השחלה סביב המחזור, זה מה שנראה:

(התמונה מתוך ויקיפדיה: CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=801807)

אנו רואים בתמונה את השינויים בשחלה במהלך מחזור הווסת: 1) דימום. 2-3) השלב הפוליקולרי. 4) ביוץ. 5) גופיף צהוב – השלב הלוטאלי. 6) הפרשת רירית הרחם.

(התמונה אינה מתארת את השחלה בזמן אחד מסויים, אלא שלבים שונים בשחלה בזמנים שונים).

הרחבה: בתחילת המחזור השחלה מתחילה לגייס ביצית נבחרת שתתפתח במחזור זה, הביצית מתחילה לעבור תהליך הבשלה כשמסביבה גדל מעין שקיק קטן, לכן היא נקראת: 'זקיק', במהלך הביוץ הביצית יוצאת מתוך הזקיק ועוברת לחצוצרה (בחלק העליון של התמונה), אך מה קורה לשאר הזקיק?

הזקיק נהפך ל'גופיף הצהוב' ותפקידו עתה: להפריש פרוגסטרון.

הפרוגסטרון

כאשר הביצית והזרע נפגשים בחצוצרה ומתחילים להתפתח יחד, הרחם צריכה להתאים את עצמה לקליטת העובר, קיימת מערכת מסועפת של מעין שיח בין העובר לבין הרחם המאפשרת קיומה של השרשת העובר ברחם והשגת הריון.

'רירית הרחם' היא מעטפת שהגוף בונה לאורך הדפנות הפנימיות של הרחם, המהווה מעין מזרן נח עבור העובר למנוחה נכונה והתקשרות שלו עם הרחם.

השלב הראשון של רירית הרחם נבנה על ידי אסטרוגן (שהופרש מן השחלה בשלב הפוליקולרי – השבועיים הראשונים של המחזור), והמשך צמיחתה של רירית הרחם הוא על ידי הפרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב.

לכן קיימת חשיבות רבה לרמות טובות של פרוגסטרון לאחר ההחזרה.

נקודה חשובה נוספת: תפקוד הגופיף הצהוב מושפע תחילה מהורמון LH המופרש מההיפופיזה במח, ובהמשך מהורמון HCG (הורמון ההריון – 'בטא') המופרש מהעובר שהתחיל להתפתח.

מה קורה במהלך טיפולי IVF?

בטיפולי IVF תפקוד השחלה אינו באופן הטבעי שלה – השחלה גייסה זקיקים במספר רב יותר מהרגיל כתוצאה מהגירוי השחלתי, בנוסף גירוי השחלה נוצר על ידי הורמונים ממקור חיצוני ולא באמצעות המערכת הטבעית על ידי הפרשה מהמח, התערבות זו עלולה לגרום לכך שתפקוד הגופיף הצהוב (או מדוייק יותר: הגופיפים הצהובים) אינו דומה לתפקודו באופן טבעי, ונפגעת יכולתו לייצר פרוגסטרון.

לכן, דוקא בנסיון להשגת הריון בטיפולי IVF, קיימת חשיבות רבה לתמיכה נכונה ושימור רמה טובה של פרוגסטרון.

כיצד ניתנת התמיכה?

התמיכה ניתנת בשני אופנים עיקריים:

הראשון הוא באמצעות נטילת פרוגסטרון באופן חיצוני בנגזרותיו השונות – הסבר מיד.

השני הוא על ידי לקיחת HCG ממקור חיצוני – זריקות פרגניל או אוביטרל, שישפיעו על הגופיף הצהוב בשחלה לייצר פרוגסטרון.

תמיכה על ידי פרוגסטרון

תמיכה על ידי פרוגסטרון במתן פומי (דרך הפה) על פי רוב אינה יעילה, בשל העובדה שהורמון זה מתמוסס במהירות ולא ייספג בצורה טובה.

קיימים תכשירים רבים של פרוגסטרון בצורות מתן שונות, השכיחים שבהם הם:

1. קרינון – ג'ל למריחה
2. אנדומטרין – פתילות להחדרה וגינלית
3. אוטרגסטן – 'פנינים' להחדרה וגינלית
4. פרונטוגסט – זריקה תוך שרירית

ישנם מספר פרוטוקולים לטיפול בתכשירים השונים, המותאמים על ידי הרופא לפי המקרה.

לדוגמא – למרות שהזריקות מכילות פרוגסטרון רב יותר מבחינה כמותית, הפרוגסטרון מגיע לדם ולא ישירות לרחם, ולעתים השפעתו פחות איכותית, לעומת התכשירים הניתנים ישירות לרחם. לעומת זאת, במקרים אחרים, הספיגה ברחם אינה מספקת וקיים צורך דווקא במתן זריקות.

על פי רוב הרופא יתאים את פרוטוקול הטיפול לפי ההיסטוריה הטיפולית, מידת ההשפעה של דרך המתן, תופעות לוואי ותוצאות בדיקות הדם.

ניטור רמות פרוגסטרון

חשוב לדעת כי מעקב אחרי רמות הפרוגסטרון מהווה כלי חשוב ביכולת שלנו להשפיע על קבלת השרשה.

לכן ישנם רופאים שמלבד בדיקת הבטא (HCG) 14 יום לאחר ההחזרה, מבקשים לבצע בדיקת פרוגסטרון באמצע – 7 ימים לאחר ההחזרה, כדי לנטר את רמות הפרוגסטרון ולהתאים את פרוטוקול התמיכה במקרה הצורך.

אמנם ניטור רמות פרוגסטרון באמצעות בדיקת דם אינו מהווה שיקוף מדוייק של תמונת המצב, בשל העובדה שרמות הפרוגסטרון ברחם שונות וגבוהות בצורה משמעותית לעומת הרמות בדם, אך זוהי המדידה הטובה ביותר שניתן להציע, והרמות בדם מהוות כעין תמונת מראה לרמות הגבוהות יותר ברחם.

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

The post תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVF appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

לסיכום: נפח נמוך, ריכוז נמוך מאד (1.2), ללא תאים בתנועה נתוני זרע דומים התקבלו לאורך זמן במשך הטיפולים

ד"ר ברק בדק את התיק היטב מכל הכיוונים, והגיע למסקנה שאיכות הזרע היא הגורם לכך שלא מתקבלים עוברים איכותיים להחזרה.

לגבר פרופיל הורמונלי תקין לחלוטין.

וריקוצלה בינונית, לא משהו שמסביר את איכות הזרע (בוודאי לא את הנפח הנמוך).

המטופל לא עבר שום טיפול, לא לקח שום תוסף, וכו". בהפרש של חודשיים,

ביצע בדיקת זרע נוספת, בה התקבלו התוצאות הבאות:

The post בדיקות זרע, מה השתנה? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

The post הומוגני או הטרוגני? – מבט מעמיק יותר על ניתוח מיקרו טסה appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

The post תאים בודדים ו-FSH גבוה – בהכרח מדובר בכשל אשכי? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

לפני כשנה, נדרשתי לנושא של השפעה אפשרית של החיסון לקורונה על פריון הגבר.
כתבתי כי לדעתי הסיכוי לפגיעה בפוריות כתוצאה מהחיסון לקורונה, מזערי, אם בכלל.
כיום, אני שמח לעדכן אתכם כי מחקרים ראשוניים שבוצעו, מוכיחים ומאששים עובדה זו.
את הנתונים, הנכם יכולים לקרוא בעצמכם:

להלן קישור לקריאת 3 מחקרים בנושא. יצויין כי 2 מתוכם נערכו בישראל.

1. https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2781360
2. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.04.30.21255690v1
3. https://rbej.biomedcentral.com/track/pdf/10.1186/s12958-021-00757-6.pdf

בברכת חיים טובים, פוריים ובריאים!
ד"ר שלומי ברק

The post חיסון לקורונה ופוריות הגבר – עדכון appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

המונח "רזרבה שחלתית" או "עתודה שחלתית" מבטא את מספר הביציות המצויות בשחלות. הביציות נוצרות עוד בטרם הלידה – בגיל 20 שבועות להריון – ומספרן משתנה מאישה לאישה. מדי חודש מתרחש גיוס של מספר זקיקים אשר בסופו יעבור הזקיק המוביל (לעיתים 2 זקיקים) ביוץ. מספר הביציות בשחלות פוחת ככל שעולה הגיל.
במהלך הלידה מצויות בשחלות כ-1-2 מיליון ביציות; בגיל ההתבגרות מספרן יורד ל-300-500 אלף; לקראת גיל 40 חלה ירידה נוספת ל-25 אלף ביציות; ובסביבות גיל המעבר המספר עומד על כ-1,000 ביציות.

ומה היא רזרבה שחלתית 'נמוכה'?

רזרבה שחלתית נמוכה הינו מונח המתאר מספר נמוך של ביציות בשחלות. רזרבה שחלתית נמוכה מהווה, לעתים, אתגר משמעותי במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF).

האם קיימים תסמינים לתופעה ומתי היא מתרחשת?

התופעה נפוצה לרוב בקרב נשים בריאות מסביבות גיל 38 ומעלה, אולם לעתים מופיעה בגיל
מוקדם יותר בעקבות סיבות רפואיות שונות. רזרבה שחלתית נמוכה אינה מאופיינת
בתסמינים מיוחדים למעט מחזורים מתקצרים או בלתי סדירים.
לעיתים יתלווה למחזור המתקצר גם דימום חלש וקצר יותר.

מה הן הסיבות לתופעה?

ירידה ברזרבה שחלתית מתרחשת בעקבות מספר גורמים. הנפוץ ביניהם הוא תהליך טבעי של התבגרות המתבטא בירידה במלאי הביציות,
ירידה ברזרבה השחלתית נגרמת לעתים כתוצאה ממצבים רפואיים שונים, כגון: אנדומטריוזיס, טיפולים כימותרפיים, והפרעות אוטואימוניות. לעתים נגרמת מסיבה גנטית (נשאות ל-X שביר).

האם מומלץ לכל אישה לבצע הערכה של הרזרבה השחלתית?

אני ממליץ לכל אישה מעל גיל 30 לבצע הערכה של הרזרבה השחלתית שלה.
הבנה טובה יותר של סטטוס הרזרבה השחלתית עשויה לסייע לרופא הפוריות לדייק את המלצותיו
בנוגע לשימור פוריות בנשים שאינן מעונינות להרות או לדייק אתה החלטותיו לגבי פרוטוקול הטיפול במטופלות לפני טיפול IVF.

איך מתבצעת ההערכה של הרזרבה השחלתית?

באמצעות 3 בדיקות:

1. רמות הורמון FSH בבדיקת דם – הורמון זה מופרש מההיפופיזה במח, דרך זרם הדם מגיע לשחלות ומעודד לגיוס זקיקים. רמות גבוהות שלו עשויות להצביע על ירידה ברזרבה השחלתית.
2. בדיקת AFC – מדידה באמצעות US של מספר הזקיקים המתפתחים בשתי השחלות (זקיקים אנטרליים)
3. רמות הורמון AMH בבדיקת דם – הורמון זה מופרש מזקיקים קטנים ובינוניים. רמתו מעידה על כמות הזקיקים (אשר בתוכן מצויות הביציות). רמה נמוכה של AMH עשויה להעיד על רזרבה שחלתית ירודה.

מהן דרכי הטיפול? האם ניתן להיכנס להריון עם רזרבה נמוכה?

בהחלט. ניתן להרות באופן ספונטני, גם עם רזרבה שחלתית נמוכה.
במקרים בהם נדרש טיפול IVF, רזרבה שחלתית נמוכה עלולה להוות אתגר טיפולי המכתיב, לעיתים, התאמות שונות בפרוטוקול הטיפולי כגון מינונים נמוכים וטיפול בטסטוסטרון (יש להפנות למאמרים הרלוונטיים באתר).

צרו איתנו קשר לפרטים וקביעת תור

The post כל מה שרצית לדעת על רזרבה שחלתית נמוכה appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

בדיקת רזרבה שחלתית באמצעות בדיקת רמת AMH

AMH הוא ההורמון האנטימולריאני (Anti Mullerian Hormone). זהו חלבון (גליקופרוטאין) אשר מופרש מזקיקים קטנים בשחלה, אשר נמצאים בשלבי התפתחות ראשונים. AMH הוא גורם חשוב בויסות התפתחות הזקיקים בשחלות ובחירת הזקיק השולט המתפתח לקראת הביוץ.

כיצד בדיקת ההורמות מאפשרת להעריך את הרזרבה השחלתית?

מחקרים רבים הראו שכאשר רמת AMH אשר נבדקת בדם האישה גבוהה יותר, אז מספר הזקיקים בשחלה גבוה יותר יותר. כאשר מספר הזקיקים בשחלה פוחת עם הגיל, גם כמות AMH בדם יורדת. כתוצאה מכך, בדיקת AMH יחד עם בדיקות נוספות (כמו US ו FSH) משמשת להערכת רזרבה שחלתית, שהיא כמות הזקיקים שנותרו בשחלה.
חשיבותו של AMH היא בהיותו מופרש מתאי המעטפת של הביצית (תאי גרנולוזה) ובכך מהווה הוא מדד למס' הזקיקים הפרימורדיאלים הקטנים הנחים בשחלה. הורמון זה ניתן למדידה בכל שלב מחזור הוסת.

מה עוד כדאי לדעת? בדיקת AMH יכולה להתבצע בכל שלב של המחזור החודשי. בנוסף לנשים הנוטלות גלולות אלה ואשר תוצאות המבדק שלהן מרמזות על רזרבה שחלתית נמוכה, מומלץ לחזור על המבדק לאחר חודש ללא נטילת גלולות.

בדיקת הורמון FSH

הורמון FSH בקרב נשים אחראי על גירוי השחלה לייצור אסטרוגן ופרוגסרון. בנוסף הוא אחראי על תהליך ההבשלה והגדילה של הזקיקים בשחלה. עלייה ברמת הורמון FSH לקראת הביוץ, במקביל לעלייה חדה ברמת LH, גורמת להתרחשות הביוץ בפועל. אצל נשים לאחר גיל המעבר נראה עלייה ברמות FSH ו-LH מכיוון שהשחלות אינן פעילות ונעשה ניסיון לפצות על חוסר זה.

עבור אילו מטופלות בדיקת רזרבה שחלתית מומלצת?

1. נשים עם ציסטה אנדומטריאלית גדולה- קיימים דיווחים אשר הראו פגיעה ברזרבה השחלתית כתוצאה מעצם נוכחות הציסטה השחלתית.
2. נשים אשר עברו כריתת ציסטה שחלתית במיוחד אלו אשר עברו כריתת ציסטה דו צדדית
3. נשים בגילאים 37 ומעלה אשר מעוניינות לדחות את ההריון ואלו לאחר טיפולים שונים.

במקרים רבים הערכה זו נעשית לפני ואחרי התערבות ניתוחית כגון במקרה של נשים עם אנדומטריוזיס המערבת את השחלות באופן משמעותי.

The post בדיקת רזרבה שחלתית appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

"החיסון עלול לפגוע בפוריות הגבר?"

"מה יותר מסוכן – החיסון או הקורונה?"

שאלות כגון אלו זורמות אלי כל העת מאז החל מבצע החיסונים הארצי.

בתור מנהל מרכז מוביל לפריון הגבר, אני מרגיש אחריות להבהיר את הנושא ולעשות סדר לפני המתעניינים.

קורונה ופוריות הגבר

לפני כ9 חודשים, פרסמנו מאמר המצביע על כך שלנגיף הקורונה עלולות להיות השלכות על פוריות הגבר.

מאז הצטבר מידע נוסף, ומחקרים חדשים מצביעים על כך שפגיעה בפוריות הגבר כתוצאה מקורונה, עלולה להופיע בצורה של דלקת באשך, בדומה לדלקת העלולה להגרם מנגיף החזרת וכדו'.

מחקר שנערך בקנדה הכולל סקירה מקיפה של מחקרים שפורסמו ברחבי העולם בנושא, מצביע על פגיעה אפשרית באיכות הזרע בקרב מטופלים שחלו בקורונה, ומסביר את מנגנון הפגיעה כתוצאה מנוכחות הנגיף באשכים, וכן מהשפעתו על המערכת האנדוקרינית (הורמונלית) האחראית על גירוי האשכים לייצר זרע.

מנסיונינו במרפאה הנני יכול להעיד, שבקרב מספר מטופלים אשר נדבקו בנגיף הקורונה, תעדנו ירידה ברורה במדדי הזרע ובמדדים ההורמנליים הרלוונטיים.

עדיין איננו יודעים האם מדובר בפגיעה זמנית בלבד או יותר מכך. אך יש לציין כי למרות שידוע שמחלה עם חום (כגון שפעת) עלולה לפגוע באופן זמני בהליך ייצור הזרע – פגיעה במדדים הורמונליים הינה ייחודית לקורונה, ומגבירה את החשש להשפעה משמעותית יותר.

חיסון לקורונה ופוריות הגבר

בנוגע לחיסון לקורונה ופגיעה אפשרית בפוריות הגבר:

כמומחה המכיר היטב את מערכת הרבייה הגברית, ומהמידע על אופן פעולת החיסון, הנני סבור שהסיכוי לפגיעה בפוריות הגבר הינו מזערי, אם בכלל.

מתוך דאגה עמוקה לפרופיל הפוריות של ציבור המטופלים, הנני ממליץ באופן גורף להתחסן באופן מיידי כנגד נגיף הקורונה.

בברכת בריאות איתנה ובשורות טובות!

ד"ר שלומי ברק

The post חיסון לקורונה ופוריות הגבר appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

רזרבה שחלתית נמוכה יכולה להיות המקנה אם עברת מספר טיפולי IVF במינונים גבוהים אשר הסתיימו באחד או יותר מהבאים:

–       העדר גדילה של זקיקים

–       שאיבת זקיקים ללא ביציות

–       העדר הפריה

–       עוברים באיכות נמוכה

–       העדר השרשה (אין הריון..)

רזרבה שחלתית נמוכה היא בעיית פוריות או ליתר דיוק תת פוריות. משמעותה הא שבשחלת האישה נשארה כמות קטנה מאוד של ביציות מה שמקשה בדרך כלל על כניסה להיריון אך כיום יש טיפולים שונים ותרופות המסייעות ומגבירות את הסיכוי להיכנס להיריון .

התופעה נפוצה בדרך כלל מגילאים 38 ואילך אך מדובר במצב שיכול לקרות בכל גיל, גם בגילאים צעירים יותר בעקבות ניתוחים או מצבים רפואיים אחרים.

רזרבה שחלתית נמוכה – הגורמים

הירידה ברזרבה השחלתית מתרחשת בעקבות מספר גורמים. הגורם הראשון הוא איבוד תא ביצית במהלך המחזור החודשי לכאורה בכל מחזור חודשי האישה מאבדת ביצית אחת, כך שלמעשה במהלך שנות הפוריות מאבדת האישה כ- 500 ביציות בלבד. אולם בפועל, מספר זה שגוי וכמות הביציות שאובדות עד לגיל המעבר גבוהה בהרבה יותר.

(למרות זאת, אובדן הביציות שקורה במהלך הזמן בתהליך המחזור החודשי מהווה אובדן של כבערך 10 תאי ביציות בחודש. אובדן זה מהווה רק חלק קטן בפועל מאובדן הביציות לאורך כל החיים)

איך מתקדמים מכאן?

טיפולי IVF במינונים גבוהים אינם בהכרח הטיפול האידאלי למטופלות עם רזרבה שחלתית ירודה.

אין זה נדיר לשמוע סיפורים על נשים עם רזרבה שחלתית ירודה אשר טופלו במינונים גבוהים ללא גדילה של זקיקים.. (ולא חשוב כמה גבוה היה המינון בו טופלו).

נשים אלו יתויגו כ"לא מגיבות לטיפול" (non-responders) עם כל ההשלכות  – הרפואיות והרגשיות.

במקרים אחרים גדלים מעט זקיקים אשר חלקם "ריקים"?  בסופו של תהליך מוחזר עובר אחד או שניים ואז עולה התהייה – מה הטעם במתן מינון גבוה??

במרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר אנו מאמינים בטיפולי IVF במינון נמוך במקרים בהם אובחנה  רזרבה שחלתית ירודה.

יתרונות המינון הנמוך:

• יחס זקיק-עובר ראוי להחזרה גבוה יותר
• לעתים גיוס מספר גבוה יותר של זקיקים
• עוברים באיכות טובה יותר
• הריון!!!

The post רזרבה שחלתית נמוכה – מה אפשר לעשות אם אובחנת appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.