תאים בודדים ו-FSH גבוה – בהכרח מדובר בכשל אשכי?
במהלך הפעילות אנחנו לומדים על החשיבות להפעיל את המח בכל מקרה מחדש, לבדוק ביסודיות כל פרט, והכי חשוב – לא להיות שבוי בקונספציה! גם אם נראה בבירור שהכיוון נוטה לבעיה מסויימת, עלינו לפתוח את העיניים לכיוונים נוספים. הפעם נביא לפניכם מקרה חשוב, מעניין ומלמד: הגיע למרפאה מטופל, שבבדיקות זרע לאחר סרכוז נראו תאים בודדים בלבד ללא תנועה. גם בחיפוש מעמיק היתה תוצאה דומה. בפרופיל – FSH 15.1, עם עלייה ברמות במהלך השנה האחרונה. גם US אשכים בקופ"ח קבע שהמראה תקין, ללא מראה מעובה באפידידימיס (זיכרו את המשפט האחרון!). כל אחד מאיתנו שהיה נתקל במקרה כזה, ככל הנראה היה קובע לעצמו ללא ספק שמדובר בכשל אשכי. ואז – ככל הנראה היה ממליץ למטופל להקפיא מס' מנות בדחיפות, לפני שח"ו ייהפך ל-NOA (אזוספרמיה לא חסימתית), וגם בחיפוש לא יימצאו זרע כלל. כן, גם אני הכותב שגיתי בכך, וכיון שהמטופל התעכב הרבה עם התור, הסברתי לו שלכל הפחות חשוב יקפיא מס' מנות, ייעוץ שכזה ובכלל איני אוהב לעשות כלל ללא הוראת רופא, אך חשתי שאין כאן ברירה אחרת ואני חייב לדאוג לו לפני שיהיה מאוחר. האמת, גם טובים ממני המליצו לו המלצה דומה. המטופל הגיע לפגישת ייעוץ אצל ד"ר ברק, והאבחון היה מפתיע. לאחר שיחה עם המטופל והתרשמות ראשונית שאין סיבה לתוצאה בבדיקת הזרע מלבד כשל אשכי, ד"ר ברק בדרכו היסודית לבחון כל פרט ביצע למטופל US ייחודי לאפידידימיס. כך נראה אפידידימיס תקין: ניתן לראות את המרקם החלק והאחיד. אבל כך היה נראה האפדידימיס של המטופל: ניתן לראות מיד את הבועה השחורה במרכז ואת המעין חריצים שסביבותיה. הגורם לכך הוא חסימה חלקית בהמשך מעבר הזרע, מה שגורם לזרע להאגר באפדידימיס וגורם לניפוח שלו. איך קבעתי בבירור שמדובר בחסימה?! המטופל עבר בתקופה האחרונה טזה ע"י ד"ר ברק למציאת זרע, נצפו בקלות כמויות גדולות של תאי זרע בתנועה טובה, והוקפאו 7 מבחנות מכמות אבוביות מינימלית! עכשיו נספר עוד פרט חשוב: המטופלים האלה כבר ניסו לבצע IVF עם התאים הבודדים שנמצאו, טרם הגיעו לאבחון אצל ד"ר ברק. בשני סבבים הושג שיעור הפריות ועוברים נמוך מאד, ללא השרשה. בירור RIF (כשלון השרשה חוזר) של האשה, כולל היסטרוסקופיה, בירור קרישיות יתר ועוד, יצא תקין. אחרי האבחון החסימתי התשובה לזה ברורה: זרע שנתקל בחסימה חלקית, עד הגעתו לשפיכה הוא שוהה בגוף במשך זמן ארוך הרבה יותר מהנורמל, וגם באיזורים ומעברים הרבה יותר בעיתיים, מה שגורם לו לשהות עם סביבה עויינת הרווייה באוקסידנטים וגורמים מחמצנים, המשפיעים באופן אקוטי על פוטנציאל ההפריה של הזרע והתפתחותו עם הביצית לעובר תקין. חשוב לדעת שבמקרים כגון אלה גם לקיחת אנטיאוקסידנטים אינה מועילה, בשל הריבוי הקיצוני של הגורמים המזיקים לזרע. זו גם הסיבה שמיותר לקחת זרע כזה ולנסות לבצע לו אקטיבציה וכדומה, הרי זה דומה לנסיון להחיות מתים עם משאבת אופניים. חשוב לציין שממש לא מדובר במקרה הראשון של חסימה עם FSH גבוה שאובחנה באמצעות US לאפידידימיס. רק במהלך השנה-שנה וחצי האחרונות היו במרפאתינו 10 מקרים כאלו, חלקם עם חסימה חלקית. רובם כבר נותחו והופק מהאשך/ אפידידימיס זרע רב ואיכותי. ברוב המקרים הגורם לחסימה הוא ככל הנראה דלקת, לעתים יכולה להיות משהו נשכח מהילדות, שלשמחתינו פגעה רק בדרכי הזרע ולא באשך עצמו, אך בחלק מהמקרים אין הסבר ידוע. אין גם הסבר ברור לרמות FSH הגבוהות, ייתכן ושאריות של הדלקת גורמות לכך, או שבחלק מהמקרים מדובר בתמונה מעורבת עם כשל מסויים בייצור הזרע באשך, אך בודאי לא כזה המצריך ניתוח מיקרוטסה וכו'. אז מה למדנו: אחד המשפטים הראשונים ששמעתי מד"ר ברק: "השיעור הראשון בבי"ס לרפואה הוא שמטפלים באנשים, לא בבדיקות". כמה חשוב לצאת מהקיבוע ולא לוותר על כל חלק בבירור, ובפרט US איכותי לאפידידימיס. יש מושג מעניין של "חסימה חלקית", שבהרבה מקרים מתבטא באיכות זרע מאד ירודה עם פוטנציאל הפריה נמוך. בשורות טובות והמשך עשייה פורה לכולם!
חיסון לקורונה ופוריות הגבר – עדכון
Peace and blessings About a year ago, I addressed the issue of the possible impact of the coronavirus vaccine on male fertility. I wrote that in my opinion the chance of harming fertility as a result of the coronavirus vaccine is minimal, if at all. Today, I am happy to inform you that preliminary studies that have been conducted prove and confirm this fact. You can read the data for yourself: Below is a link to read 3 studies on the subject. It should be noted that 2 of them were conducted in Israel. First study Second study Third study Wishing you a good, fruitful and healthy life! Dr. Shlomi Barak
ספרמיופאגים (תאים בולעי זרע)
הפעם נספר לכם על תופעה נדירה של "ספרמיופאגים" (Spermiophages) = תאים אשכיים הבולעים את תאי הזרע. התמונות הבאות נגזרו מתוך סרטונים שצולמו ע"י ד"ר פשה איציקסון, מנהל מעבדת ה-IVF בביה"ח אסותא ראשל"צ, מדגימה שהופקה בניתוח MESA שבוצע ע"י ד"ר ברק. זהו המראה הכללי של הדגימה: ניתן לראות תאי זרע, כדוריות אדומות, ועוד תאים גדולים. מה הם? ראו את התמונות הבאות: תאי הזרע נצמדים אל התא העגול לאחר מס' שניות, תאי הזרע נבלעים על ידו הסבר: בגוף מתקיימים סוגים רבים של תאים בולענים (phagocyte), שהנם חלק ממשפחת כדוריות הדם הלבנות. לתאים אלו תפקיד חשוב במערכת החיסונית, הם מאתרים איומים על הגוף, ומשמידים אותם ע"י בליעתם. לעתים, המערכת החיסונית מזהה גם תאים טובים כאיומים, ותוקפת אותם (תגובה אוטואימונית). בנוגע לזרע – כאשר קיימת דלקת באשך, המערכת החיסונית של הגוף מגיבה בהתגוננות ונלחמת בגורמים המזיקים, אך עלולה לזהות אף את תאי הזרע כגורם מאיים ולתקוף אותם, כפי שרואים בתמונות למעלה. במקרה הספציפי הזה, במהלך ניתוח ה-MESA, ד"ר ברק ראה השפעה חריפה של דלקת על האפידידימיס, שגרמה לחסימתו ולתוצאה של העדר תאי זרע בשפיכה (אזוספרמיה חסימתית), סביר שדלקת זו גרמה גם להופעת הספרמיופאגים. מחקרים מראים על קשר בין המצאות ספרמיופאגים בזרע לבין חסימה אפידידימלית. בנוסף, מחקרים מראים על כך שלעתים תופעה של OTA בספירת הזרע (ריכוז + תנועתיות + מורפולוגיה מתחת לטווח התקין), יכולה להיות קשורה להמצאות ספרמיופאגים בזרמה. עיון נוסף בסרטונים, מראה גם את התמונה הבאה: מדובר בתופעת נוספת, של "אגלוטינציה" (Agglutination = הצטמדות) של הזרע – תאי הזרע נצמדים זה לזה ונצברים יחד. גם תופעה זו יכולה להיות קשורה להמצאות דלקת, ותגובה אוטואימונית של נוגדנים לזרע (Anti-sperm Antibodies). להרחבה נוספת בנושא, ראה במאמרים הבאים: 1, 2. בהצלחה!
תסמונת קליינפלטר וטסטוסטרון – מאמר המשך
במאמר הקודם הצגנו לכם סקירה העוסקת בתסמונת קליינפלטר ופוריות הגבר. במאמר הנוכחי נתמקד בקשר שבין תסמונת קליינפלטר לערכי טסטוסטרון, בחלק הנוגע לבריאות הגבר באופן כללי. טסטוסטרון להורמון טסטוסטרון חשיבות גבוהה לבריאות הגבר באופן כללי, ובפרט לפוריות הגבר. ההורמון מיוצר באשכים בהשפעת הפרשת הורמונים גונדוטרופינים (FSH ו-LH) מההיפופיזה במח. בהקשר לפריון הגבר – ההורמון מעודד את הליך ייצור הזרע באשך. בנוגע לבריאות הגבר – ההורמון עובר דרך זרם הדם, מגיע לרקמות שונות בגוף, ומסייע בבנייתן ותפקודן התקין. מהו אמצעי טיפול? כאשר רמות טסטוסטרון נמוכות, קיימים שני סוגי טיפולים להעלאת הערכים: טיפול בטסטוסטרון ישיר (בג'ל – אנדרוג'ל ועוד/ זריקות – טסטווירון, נבידו ועוד). עידוד הורמונלי של האשכים לייצר יותר טסטוסטרון (באמצעות טיפול תרופתי – אנסטרזול, איקקלומין/ זריקות – פרגניל, גונל F, מנופור, ועוד). האופן המומלץ לטיפול במאובחני קליינפלטר בעלי תסמונת קליינפלטר עלולים לסבול מבעיות בריאותיות שונות (כגון ירידה בצפיפות עצם – אוסטאופורוזיס, שומנים גבוהים בדם, יל"ד, סכרת, ועוד) בשל רמות טסטוסטרון נמוכות. חובה לטפל בכך. אך חשוב לדעת: נטילת טסטוסטרון ישיר, עשויה להיות נוחה יותר, ויתכן אף מומלצת יותר מבחינה בריאותית, אך בעלת השפעה שלילית על הפוריות. טסטוסטרון שניטל באופן ישיר, מגיע רק לזרם הדם ומסייע לבריאות, אך אינו מגיע לאשכים. בנוסף, בשל רמות טסטוסטרון תקינות בדם, המערכת ההורמונלית מזהה שקיים מספיק טסטוסטרון בגוף, ומפסיקה את ייצורו באשכים. תופעה זו פוגעת בפוריות. לכן, כל עוד שלא בוצע שימור פוריות לגבר, אין לטפל בשום אופן באמצעות טסטוסטרון ישיר, אלא רק באמצעות עידוד האשכים לייצר יותר טסטוסטרון. הפקת זרע אשכית כפי שנכתב במאמר הקודם, ברוב המוחלט של המקרים, נצטרך לנסות לבצע הפקת זרע מהאשך בפעולה כירורגית. לחשיבות הורמון טסטוסטרון השפעה גם על בחירת דרך הטיפול: רקמת האשך מייצרת זרע וכן טסטוסטרון. כאשר רקמות אשך נלקחות בניתוח, עלולה להיות לכך השפעה על פוטנציאל ייצור הטסטוסטרון באשך. לכן, בפרט במקרים של תסמונת קליינפלטר כאשר גודל האשכים מלכתחילה קטן יחסית, קיימת חשיבות גבוהה לניתוח בשיטת המיקרו טסה (MicroTESE), בה המנתח בוחן את רקמת האשך באמצעות מיקרוסקופ, נמנע מפגיעה ברקמות האשך וכלי הדם המזינים את הרקמות, ודוגם דגימות מיקרוסקופיות זעירות. זאת מלבד יעילות השיטה בנוגע להפקת זרע. בהצלחה!
תסמונת קליינפלטר, פוריות וגיל הגבר
תסמונת קליינפלטר – הפרעה כרומוזומלית המהווה גורם שכיח לאזוספרמיה. מה משמעות המשולש: קליינפלטר-גיל-פוריות? האם כדאי לבצע שימור פוריות בגיל צעיר? על כך ועוד – במאמר שלפניכם. מהי תסמונת קליינפלטר? המטען הגנטי של כל אחד ואחת מאיתנו "ארוז" בתוך תאי גופנו בצורת "כרומוזומים". ("כרומוזום" = האופן בו "ארוז" המטען הגנטי שלנו – DNA). בדיקת "קריוטיפ" מאפשרת לבצע ספירה של הכרומוזומים ולהציג את המבנה שלהם. בדיקה "תקינה" תציג 46 כרומוזומים = 22 זוגות כרומזומים "רגילים" + זוג אחד של כרומוזומי מין – בגבר XY, ובאשה XX. תאי הרבייה ("גמטות") – ביצית וזרע, כוללים מחצית מכמות הכרומוזומים – 23 בלבד. כיצד מגיעים אותם כרומוזומים לתאי הגוף? תא הזרע המכיל 23 כרומוזומים מתלכד עם הביצית המכילה אף היא 23 כרומוזומים, ויחד נוצר העובר (הביצית המופרית – "זיגוטה") המכיל 46 כרומוזומים. לעתים, במהלך התלכדות זו, נוצרת מערכת כרומוזומלית שונה מהמצופה. אחת התופעות היא תסמונת קליינפלטר – זכר שתאי הגוף שלו מכילים 47 כרומוזומים, כלומר כרומוזום מין אחד נוסף, ומבנה כרומוזומי המין שלו הוא XXY. קריוטיפ זה נקרא: XXY47. (קיימים מקרים בהם הקריוטיפ אינו זהה בכל התאים, חלק מהתאים יציגו מבנה רגיל – XY46, וחלקם יציגו – XXY47. מצב זה נקרא "מוזאיקה". לתופעה זו השפעה על ההשלכות הקליניות המתוארות להלן. שכיחות התסמונת באוכלוסיה: 1.5/1000 לידות. התסמונת אינה תורשתית – שכיחותה של התסמונת בקרב צאצאיו של גבר עם תסמונת קליינפלטר אינה שונה משמעותית משכיחותה באוכלוסיה. מהן ההשפעות? לתסמונת קליינפלטר עלולות להיות השפעות בריאותיות שונות. נתמקד באלו הנוגעות לפוריות: ייצור זרע – ברוב מוחלט של המקרים נראה העדר תאי זרע בזרמה – "אזוספרמיה". נפח אשכים – נפח האשכים בדרך כלל קטן מהממוצע. הורמונים – רמות ההורמונים האחראים על מערכת ייצור הזרע, יהיו שונים מהנורמה: רמות טסטוסטרון נמוכות מהנורמה, ורמות הורמונים גונדוטרופינים – FSH ו-LH גבוהות מהנורמה. (להרחבה בנושא, ראה כאן). תסמונת קליינפלטר מהווה גורם לכ-15% מכלל מקרי האזוספרמיה הלא חסימתית (NOA) על רקע כשל אשכי. הפקת זרע ברוב המקרים, כדי לבצע הפקת זרע, נדרש לבצע ניתוח כירורגי להפקת זרע מהאשך. ההגיון בפעולה הוא שלמרות שלא נצפו תאי זרע בבדיקת הזרע ואף בחיפוש זרע מעמיק, ייתכן ומתקיים ייצור זרע מסויים באשך, אך הוא אינו מספק ברמה כזו שנראה את תאי הזרע עוברים את הדרך הארוכה בתוך הגוף מהאשך ועד לשופכה. לכן, אנו מנסים לאתר את תאי הזרע המיוצרים ישירות ברקמת האשך. רקמת אשך נדגמת בניתוח ומועברות למעבדה לצורך חיפוש תאי זרע. ייצור הזרע באשך אינו הומוגני, ויתכן וקיימים באשך אזורים מסוימים בהם מתקיים ייצור זרע. לכן, קיימת חשיבות גבוהה לביצוע ניתוח להפקת זרע בשיטת המיקרוטסה (MicroTESE), בה המנתח בוחן את רקמת האשך (אבוביות האשך) באמצעות מיקרוסקופ ניתוחי, ובוחר את הטובות שבהן. גיל הגבר לגיל הגבר השפעה קריטית על ייצור הזרע ברקע של תסמונת קליינפלטר. ככל שהגבר צעיר יותר, פוטנציאל מציאת הזרע גבוה משמעותית: בגילאי ה-20 הסיכוי להפקת זרע בניתוח בשיטת המיקרוטסה למאובחנים עם קליינפלטר הינו כ-70% ומעלה (באופן כללי). בעוד שמעל גיל 35 הסיכויים הם פחותים משמעותית. כמו כן, גודל האשכים הינו דינמי. במקרים של תסמונת קליינפלטר, קיימת סבירות כי נפח האשכים יקטן עם עליית הגיל. כך שאחוז הרקמה הנלקחת בניתוח בגיל צעיר מכלל האשך, הינו נמוך יותר באופן יחסי. לכן, קיימת חשיבות גבוהה לביצוע ניתוח בגיל צעיר ככל שניתן. הפקת זרע בניתוח או בחיפוש? להבנה בנוגע להשפעת הגיל על פוריות הגבר, חשיבות רבה גם באותם מקרים בהם נמצאו תאי זרע בודדים בחיפוש. חשוב להבין, שלמרות שנמצאו תאי זרע בזירמה, קיימת עדיפות לביצוע הפקת זרע יעילה ומשמעותית יותר באמצעות ניתוח, זאת לצורך שימור פוריות עתידי. (בנוסף לכך, תאי זרע המופקים בניתוח מרקמת האשך, לעתים רבות הינם באיכות טובה יותר ביחס לתאים הנמצאים בזרמה, בשל העובדה שתאים אשכיים הינם "טריים" יותר, ונחשפו במידה פחותה לרעלנים שונים בגוף העלולים לפגוע באיכות הזרע). טיפול בטסטוסטרון בגיל צעיר במאמר המשך, הרחבנו על חשיבות הורמון הטסטוסטרון לפוריות ולבריאות הגבר, ועל דרכי הטיפול השונות להעלאתו, בפרט ביחס לתסמונת קליינפלטר. נושא זה רלוונטי גם להחלטה על ניתוח בגיל צעיר: לאחר שביצענו שימור פוריות באמצעות ניתוח להפקת זרע. ניתן לטפל בטסטוסטרון באמצעות נטילת טסטוסטרון ישיר. פעולה זו מעניקה לגבר אורח חיים בריא, ומאפשרת לו להנות מאיכות חיים טובה כבר בשלב מוקדם וצעיר יותר. הכנה הורמונלית נתון נוסף שיש לשים לב אליו בנוגע להפקת זרע, בפרט עם רקע של תסמונת קליינפלטר, הינו הכנה הורמונלית לניתוח. להורמון "טסטוסטרון" תפקיד חשוב בתהליך ייצור הזרע. בשל שכיחות גבוהה של רמות טסטוסטרון נמוכות. חשוב להקפיד על טיפול הורמונלי המותאם באופן אישי ע"י רופא אנדרולוג – מומחה לפוריות הגבר. על מנת להביא את המטופל לניתוח כאשר פוטנציאל הפקת זרע הינו מיטבי. איתור תסמונת קליינפלטר בגיל צעיר מהאמור ניתן להבין את החשיבות באיתור מוקדם במידת האפשר של בעלי תסמונת קליינפלטר, כדי שיהיה ניתן להעניק להם טיפול מותאם בגיל צעיר. במדינת ישראל, רוב הגברים הצעירים עוברים בדיקה גופנית בתהליך המיון לצה"ל בלשכת הגיוס. במהלך הבדיקה נמדד אף גודל האשכים. חשוב מאד: במידה וצויין כי נפח האשכים קטן, יש לפנות להמשך בירור אצל מומחה לפוריות הגבר, להתייעץ עמו בנוגע לביצוע בדיקת קריוטיפ, ובמידה ואותרה תסמונת קליינפלטר, יש לשקול הפקת זרע בגיל צעיר, כדי לדאוג לעתיד הגבר מבחינת פוריותו ומבחינת בריאותו. בשורות טובות!
פרופיל הורמונלי לגבר – מדריך
פרופיל הורמונלי לגבר – איך מפענחים? מה הוא אומר לנו? מהי חשיבותו לבירור פוריות הגבר?על כך ועוד – במאמר הבא. מדוע זה חשוב? בדרך כלל, המדד הראשוני לפוריות הגבר, הינו בדיקת זרע. חשוב לדעת, שאכן מדובר במדד ראשוני בלבד, ולעתים רבות, קיים הצורך לביצוע פרופיל הורמונלי להרחבת הברור. דוגמא – נניח ובבדיקת הזרע לא נמצאו תאי זרע כלל (אזוספרמיה), הדבר, כמובן, עלול לעורר דאגה. אולם, במידה והפרופיל ההורמונלי יצביע על רמת FSH תקינה (פירוט בהמשך), תהה בכך צפירת הרגעה, כיון שהדבר מלמד אותנו שבסבירות גבוהה אין כאן כשל בייצור הזרע באשך, אלא בעיה שמקורה במעבר הזרע מהאשך ועד לשפיכה (בשל חסימה/ קושי בשפיכה, ועוד) – אזוספרמיה חסימתית. (חשוב לציין כי קיימים מקרים בהם קיים ייצור זרע ראשוני באשך אך הוא נעצר בשלב התחלתי – Maturation arrest. במקרים אלו נראה רמות FSH תקינות, למרות שמדובר באזוספרמיה לא חסימתית על רקע כשל אשכי. נדגיש כי מדובר במקרים נדירים יחסית). לסיכום – בדיקת הזרע מלמדת אותנו על מצב הזרע כאן ועכשיו, הפרופיל ההורמונלי עשוי לשפוך על פוטנציאל ייצור הזרע באשך, ולעתים אף להעניק לנו כלים טיפוליים. הפרופיל ההורמונלי המדדים העיקריים בפרופיל הם: FSH LH Testosterone ההורמונים FSH ו-LH נקראים יחד "גונדוטרופינים" (= גונדו – אשכים, טרופינים – מזינים, כלומר: ההורמונים המשפעלים את האשכים). FSH הורמון המופרש מההיפופיזה במח, עובר דרך זרם הדם, ומשפיע על פעילות תאי סרטולי באשך (תאי הסרטולי מרכיבים את דפנות אבוביות הזרע, ואחראים על פעילות תקינה של ייצור זרע ועל ויסות ייצור טסטוסטרון). כאשר מתקיים ייצור זרע תקין באשך, תאי סרטולי מפרישים הורמון אינהיבין B, הפועל חזרה על ההיפופיזה כמשוב שלילי על מנת להפחית את הפרשת הורמון FSH. לכן, רמה גבוהה של הורמון FSH, מעידה, פעמים רבות, על כך שההיפופיזה אינה מקבלת משוב מספק מהאשך, וממשיכה להפריש את הורמון ה- FSH, כנראה בעקבות קושי בייצור זרע באשך. לעומת זאת, רמת FSH נמוכה מהנורמה, עשויה להצביע על עיכוב בהפרשת ההורמון מההיפופיזה, וכתוצאה מכך חסר הגרוי ההורמונלי שיגרום לאשך לייצר זרע (במקרה זה, לעתים, ניתן לתת את ההורמון באופן מלאכותי, בזריקות, ולעודד את האשך לייצר זרע). חשוב לדעת – הגבול העליון של הנורמה להורמון FSH, המופיע במדדים של קופות החולים (14-18), אינו רלוונטי לפוריות הגבר, והמספר המראה על פעילות תקינה של האשך, נמוך משמעותית. רמה תקינה של FSH היא 1.5-6. LH הורמון המופרש מההיפופיזה במח, עובר דרך זרם הדם, ומשפיע על פעילות תאי ליידיג באשך. תאי ליידיג הינם אלה האחראיים על ייצור הורמון הטסטוסטרון. הורמון ה- LH נבחן תמיד יחד עם הורמון טסטוסטרון. בדומה להורמון FSH, גם ייצור הורמון LH מושפע ממשוב שלילי באשך – הורמון הטסטוסטרון פועל על ההיפופיזה במשוב שלילי להפחית בהפרשת ההורמונים הגונדוטרופינים (FSH ו-LH). בדרך כלל, רמה גבוהה של הורמון ה- LH, מעידה על קושי של האשכים לייצר טסטוסטרון. לעתים, למרות רמה גבוהה של LH, נראה רמה תקינה של טסטוסטרון. הדבר עשוי להעיד על קושי מסוים בייצור רמה תקינה של טסטוסטרון, ויכול להשליך על ההחלטה בנוגע לטיפול הורמונלי לגבר. Testosterone הורמון המיוצר באשך ולו שני תפקידים: בריאות הגבר, ופוריות הגבר. הורמון הטסטוסטרון מיוצר ע"י תאי ליידיג באשך, שם הוא מהווה שחקן חשוב בהליך ייצור הזרע. ההורמון עובר דרך זרם הדם לרקמות שונות בגוף, ומסייע בבניית עצמות, מסת שריר, ריכוז, ערנות ועוד. רמה נמוכה של הורמון הטסטוסטרון ("היפוגונדיזם"), עלולה להשפיע על שני התפקידים שלו: בריאות הגבר, ופוריות הגבר. חשוב לדעת – גבול תחתון של הנורמה להורמון טסטוסטרון, המופיע במדדים של קופות החולים, רלוונטי בעיקר לנושא של בריאות הגבר, אך בנוגע לפוריות הגבר, לעתים רבות רצוי לטפל הורמונלית כדי להגיע לרמה גבוהה יותר. להורמון טסטוסטרון מספר רכיבים, בבדיקת דם נבדקים שניים מהם: המדד העיקרי הוא רמת הטסטוסטרון הכללית בדם – Total testosterone. מדד נוסף הינו Free testosterone, המייצג את הורמון טסטוסטרון שאינו נקשר לאלבומין ול-SHBG, והינו "חופשי" להקשר לרקמות היעד בגוף בהם הטסטוסטרון פועל. הורמונים נוספים הורמונים נוספים הקשורים לאבחון רמת טסטוסטרון הם: הורמון E2 Estradiol – הורמון נשי (אסטרוגן), הקיים ברמה נמוכה יותר גם אצל הגבר. הורמון זה הינו תוצר של טסטוסטרון, ונותן לנו מידע לגבי פעילות הטסטוסטרון בגוף. לעתים נראה רמה נמוכה של טסטוסטרון, אך רמה גבוהה של E2 (שכיח יותר עם רקע של משקל עודף), נתון זה נלקח בחשבון על ידי הרופא האנדרולוג (מומחה לפוריות הגבר) בהחלטתו על טיפול תרופתי, כאשר רלוונטי. הורמון SHBG (גלובולין קושר הורמוני מין = Sex-Hormone Binding Globulin) – מושפע מהורמוני המין, רמתו עולה בעקבות נוכחות אסטרוגן ויורדת בעקבות נוכחות טסטוסטרון (אנדרוגנים), לכן מדידתו יכולה להיות רלוונטית לאבחון מדוייק יותר של פעילות האשכים לייצור טסטוסטרון, בעיקר ביחס למדידת טסטוסטרון חופשי. בדיקה נוספת היא Free androgen index – המעניקה מידע על היחס בין טסטוסטרון ל-SHBG, ונותנת אבחון מדוייק יותר לרמת הטסטוסטרון החופשי. 2 הבדיקות האחרונות, בדומה לבדיקת Free testosterone, רלוונטיות בעיקר במקרים של ירידה ברמות טסטוסטרון על רקע של משקל עודף. Prolactin הורמון המופרש מהיפופיזה. רמות גבוהות של פרולקטין (היפרפרולקטינמיה) עלולות לגרום לפגיעה בתפקוד המיני, וכן לתופעות בריאותיות נוספות (כגון לחץ תוך עיני, ועוד). רמות גבוהות של פרולקטין עלולות להופיע בעקבות גידול שפיר בהיפופיזה, במקרה שנראו רמות גבוהות מהנורמה, יש לבצע בירור נוסף – MRI מח לאבחון ההיפופיזה, ובהתאם לתוצאות לפנות לטיפול ומעקב ע"י אנדוקרינולוג (בדרך כלל מדובר בטיפול תרופתי בלבד). לעתים יש צורך לבדוק גם את הורמוני בלוטת התריס (כגון: TSH, T3, T4), וגם את בלוטת יותרת הכליה – האדרנל. וריקוצלה וטסטוסטרון לפרופיל ההורמונלי חשיבות רבה בנוגע לקבלת החלטה בנוגע לתיקון וריקוצלה, במידה ואובחן. כאשר רמות הטסטסטרון יכולות להעניק לנו אינדיקציה בנוגע להשפעת הוריקוצלה על תפקוד האשך. הוראות לביצוע פרופיל הורמונלי פרופיל הורמונלי מבוצע בבדיקת דם. אין צורך בצום או הכנות מיוחדות טרם ביצוע הבדיקה, למעט בדיקת פרולקטין, לה נדרשת ערות של שלוש שעות טרם הביצוע. להרחבה בנושא "טיפול הורמונלי לפריון הגבר", ראה כאן.
קורונה ופוריות – מה אנחנו יודעים?
מאי 2020, נגיף הקורונה (COVID 19) משפיע עלינו מכל בחינה – בריאותית, כלכלית, נפשית, ועוד. עכשיו, כשאנחנו כבר מכירים אותו מזה זמן, הגיע הזמן לשאול: קורונה ופוריות – מה הן ההשלכות? מה ידוע לנו? שאלות רבות עולות באויר, כמו: האם מספיק בטוח לבצע טיפולי פוריות (IVF) בתקופת הקורונה? קיים סיכון להעברת הנגיף מהאם לעובר? נגיף הקורונה יכול לעבור דרך נוזל הזרע? מהי השפעתו על פוריות הגבר? ועוד… כמובן שלעולם הרפואה דרוש עוד זמן כדי לצבור את הידע הדרוש ולתת תשובות מדוייקות, אבל לטובת השאלות הרבות שאנו מקבלים ממכם – ציבור המטופלות והמטופלים, ננסה בשורות הבאות לעשות קצת סדר. טיפולי פוריות וקורונה ברחבי העולם קיימות גישות מעורבות בנושא קיום טיפולי פוריות כאשר הנגיף עדיין נוכח, במדינות שונות בארה"ב הטיפולים בוצעו ומבוצעים ללא כל הפסקה, מדינות אחרות נקטו בגישה שונה. מדינת ישראל, בתור מעצמה עולמית בתחום טיפולי הפוריות וממובילות המאבק בנגיף הקורונה, נקטה גישה זהירה בנושא – בתחילה טיפולי הפוריות נאסרו כליל, הטיפולים הותרו בהדרגה, וכיום הטיפולים מתקיימים לרוב האוכלוסיה (למעט נשים מקבוצות סיכון) בכפוף לנהלי בטיחות מחמירים. מהמידע הנאסף בעולם ביחס לקורנה ופוריות, נראה שמדובר בגישה נכונה, כאשר הזהירות הננקטת שומרת במידת הנדרש על המטופלות ועל העוברים. הנגיף יכול לעבור מהם לעובר? בזהירות הנדרשת, ניתן להשיב שאין חשש בדבר. מחקרים שונים בנושא שנערכו בעולם, מספרים על נשים הריוניות שנדבקו בנגיף, ולאחר הלידה התינוק נבדק ואובחן כשלילי לקורונה. הנגיף יכול לעבור דרך נוזל הזרע? בנושא הזה אין תשובה ברורה, מחקרים מסויימים מראים שאין חשש כזה, ואחרים מצביעים על חשש נמוך. במהלך קיום יחסי מין עם חולה בנגיף, ישנה סבירות גבוהה להידבק בגלל הקרבה הפיזית כמובן, אך כרגע קשה לענות על התשובה האם ניתן להדבק רק דרך העברת נוזל הזרע. באיזו מידה משפיע נגיף הקורונה על פוריות הגבר? הדבר הראשון שחשוב לדעת, הוא שהקורונה אינה שונה מכל מחלה אחרת המלווה בחום, העלולה להשפיע באופן זמני על פוריות הגבר, למשך זמן של שישה עד עשרה שבועות מתום המחלה. לכן, יש להתחשב בכך כאשר מתכוננים לבצע בדיקת זרע לצורך אבחון, ובודאי ביחס לניתוח להפקת זרע על רקע אזוספרמיה – חשוב להמתין לפחות שישה שבועות טרם הפעולה, כדי לתת לגוף להתאושש. ביחס לשאלה האם לנגיף הקורונה השפעה מעמיקה יותר, מחקר מסויים מצביע על שינוי בפרופיל ההורמונלי בקרב גברים שחלו בנגיף, וכן בנתיחה שלאחר המוות, נראתה המצאות של הנגיף באשכים, והשפעה של דלקת על תאי הזרע שבאשכים. עם זאת, קשה לענות על השאלה האם מדובר בפגיעה זמנית בלבד, או משהו מעבר לכך. מאחלים לכולם בריאות שלימה ובשורות טובות!
טיפולי IVF במינון נמוך
מה ידוע לנו היום על טיפולי IVF במינון נמוך בקרב נשים הסובלות מעתודה (רזרבה) שחלתית ירודה? ובכן, בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים רב-מרכזיים מבוקרים אשר הצליחו לשפוך לא מעט אור על השאלה החשובה הזו. ברוב המחקרים הרלוונטיים נעשתה השוואה בין 2 קבוצות נשים הסובלות מרזרבה שחלתית ירודה – קבוצה א' – טופלה במינונים נמוכים של FSH (150 יחידות) קבוצה ב' – טופלה במינונים גבוהים של FSH (450 יחידות) באופן לא מפתיע, הראו מרבית המחקרים שמתן מינוני FSH גבוהים אינו מעלה את שעור ההריונות ובחלק גדול מן המקרים אף מוריד אותו משמעותית. במרפאתי אני נפגש עם מטופלות רבות הסובלות מרזרבה שחלתית ירודה. רובן ככולן עברו "אין ספור" טיפולי IVF במינונים גבוהים, ללא הצלחה. התוצאות חוזרות על עצמן.. – העדר גדילה של זקיקים (בנשים אשר מגדלות זקיק כל חודש על בסיס טבעי…) – שאיבת זקיקים ללא ביציות – העדר הפריה – עוברים באיכות נמוכה – העדר השרשה (אין הריון..) מה ההיגיון בשימוש חוזר ונשנה במינונים גבוהים במקרים הללו???
וריקוצלה (Variocele) ופוריות הגבר
מהו וריקוצלֶה (דליות האשך)? מה מידת ההשפעה על פוריות הגבר? מהם אמצעי הטיפול? על כל זאת ועוד – במאמר הבא. מהו וריקוצלה? 'וריקוצלה' הינו מצב בו הורידים המנקזים את האשך מתרחבים, ככל הנראה, בשל כשל מסתמי. וריקוצלה מופיע בקרב 15% מהאוכלוסייה הכללית (כולל גברים פוריים). בהקשר לפוריות הגבר – הוא מופיע בקרב 35% מהגברים בעלי אי-פוריות ראשונית, ובקרב כ-67% מהגברים בעלי אי-פוריות משנית. בקרב גברים בעלי פוריות תקינה, השכיחות הנפוצה ביותר היא של וריקוצלה בדרגה קלה: כ-9.5% (ראו בקטע הבא), ואילו וריקוצלה בדרגה בינונית וחמורה נדיר יחסית (בינונית – כ-3.5%, וחמורה – כ-1.5%). בכ-80% מהמקרים – הוריקוצלה מופיע רק בצד שמאל, בכ-15% מהמקרים – בשני הצדדים, ובכ-5% מהמקרים – בצד ימין בלבד. הסיבה לכך נעוצה במבנה האנטומי של מערכת הורידים משמאל. בקרב גברים בעלי פוריות ירודה, שכיחות וריקוצלה דו צדדית, הינה גבוהה יותר ביחס לשאר האוכלוסיה. כיצד מאובחן וריקוצלה? לעתים נדירות יחסית (כ-5% מהמקרים), הגבר יחוש בכאב עמום באזור האשכים ו/או בבטן התחתונה, בעקבות הופעת וריקוצלה. ברוב מוחלט של המקרים – אין תחושת כאב כלל. וריקוצלה מאובחן בבדיקה פיזית, כאשר ישנה חלוקה ל-3 רמות: דרגה 1 – וריקוצלה נמוש רק ע"י ולסלווה (Valsalva – שאיפה עמוקה של אויר לריאות, שהמשכה בהתכווצות שרירי הבטן, הגורמת לעלייה בלחץ הדם) דרגה 2 – וריקוצלה נמוש גם ללא ולסלווה דרגה 3 – וריקוצלה נראה לעין לדרגות השונות חשיבות גבוהה ביחס להשפעה האפשרית של הוריקוצלה על פוריות הגבר, ופוטנציאל השיפור לאחר התיקון. ניתן לאבחן וריקוצלה גם על ידי אמצעי הדמיה שונים – בעיקר אולטרא-סאונד, כאשר ישנה חשיבות רבה לשימוש ב'דופלר' המעניק מבט מעמיק יותר על זרימת הדם באשך. לעתים נעשה שימוש גם ב- CT/MRI. באמצעות הדמיה ניתן לאבחן גם וריקוצלה שאינו נמוש בבדיקה פיזית, אך כאן יש לשים לב לנקודה חשובה – וריקוצלה המאובחן בהדמיה בלבד, סביר להניח שהשפעתו על פוריות הגבר הינה מזערית, אם בכלל. כמו כן, פוטנציאל השיפור לאחר התיקון, נמוך משמעותית. חשיבות אבחון וריקוצלה ע"י הדמיה הינה בעיקר במקרים בהם קיים קושי באבחון הפיזי, כגון במקרי עודף משקל וכו'. השפעה על פוריות הגבר השפעת וריקוצלה על פוריות הגבר, עלולה להתבטא ב-3 היבטים: איכות הזרע וריקוצלה עלול לגרום לירידה במדדים העיקריים בבדיקת הזרע: ריכוז, תנועתיות ומורפולוגיה, וכן לעלייה בשברים בDNA בזרע. מצב הורמונלי (להבנה טובה יותר של המונחים להלן, ראה במילון המושגים) נוכחות וריקוצלה עלולה לגרום לעליה ברמת ההורמונים הגונדוטרופינים: FSH ו-LH, הנובעת מהירידה באיכות הזרע, וחסר במשוב השלילי המאזן הפרשת הורמונים אלו מיותרת המח (ההיפופיזה). כמו כן, וריקוצלה עלול לגרום לירידה ברמת הורמון טסטוסטרון, בשל ירידה בתפקוד האשך ופגיעה בתאי הליידיג האחראים על ייצור הטסטוסטרון. (לא ברור האם מדובר בתופעה מקבילה לירידה באיכות הזרע, כלומר שהוריקוצלה גורם גם לפגיעה בייצור תאי הזרע באשך וגם לפגיעה בייצור הטסטוסטרון באשך, או שהירידה ברמת הטסטוסטרון היא הגורמת לירידה באיכות הזרע – ראה בקטע הבא). נפח אשכים נפח האשכים עלול לרדת בעקבות הוריקוצלה – עובדה המצביעה על ירידה בתפקוד האשכים. מבט משולב על שלושה הבטים הללו, נותן ביד הרופא המטפל כלים מדויקים יותר לאבחון הקשר בין הוריקוצלה לבין הירידה בפוריות הגבר, ופוטנציאל השיפור בעקבות התיקון. מדוע וריקוצלה פוגע בפוריות הגבר? תפקיד הורידים הוא לנקז ולסלק רעלנים (אוקסידנטים) שונים מהאשך, כאשר אין ניקוז יעיל, קיים באשך ריכוז גבוה של רעלנים שעלול לפגוע בתאי הזרע. לצורך תפקוד תקין של האשכים לייצור זרע, נדרש שהטמפרטורה שלהם תהיה נמוכה בכ-2 מעלות צלזיוס מחום הגוף. במקרה של וריקוצלה – הורידים המורחבים גורמים לעלייה בטמפרטורת האשכים (בממוצע – עלייה של קרוב למעלה אחת). להורמון טסטוסטרון חשיבות רבה בתהליך ייצור זרע. ירידה ברמת הטסטוסטרון בעקבות וריקוצלה משמעותי, עלולה להביא לירידה באיכות הזרע. תיקון וריקוצלה תיקון וריקוצלה מתבצע על ידי חסימת הורידים המורחבים. שיפור במצב בעקבות התיקון – לפחות 3 חודשים לאחריו (משך הזמן הנדרש לאשכים לייצר זרע). בדרך כלל השיפור נבחן כחצי שנה לאחר התיקון. ישנן 2 דרכים עיקריות לתיקון: ניתוח באמצעות פעולה כירורגית הכוללת חתך באיזור המפשעה וגישה ישירה לשק האשכים, מתבצעת קשירה של כלי הדם המורחבים. בשנים האחרונות ניתן לבצע את הניתוח בהליך מיקרו-כירורגי באמצעות מיקרוסקופ ניתוחי, שהוא בעל יתרונות רבים בשל הכלים האיכותיים העומדים למנתח ומעניקים לו יכולת הבחנה מדוייקת בכלי הדם, והמנעות מפגיעה ברקמות שכנות. צנתור (אמבוליזציה) החדרת צנתר והעברתו דרך מערכת הדם עד לאיזור האשכים, שם מתבצעת סתימה של הורידים המורחבים באמצעות דבק/ סלילים יעודיים/ קצף. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. להרחבה נוספת ראה כאן. סיכום וריקוצלה עלול לגרום לירידה בפוריות הגבר במספר מישורים. כדי לקבל תמונה מדוייקת יותר על פוטנציאל השיפור בעקבות תיקון הוריקוצלה, יש לערוך הערכה אנדרולוגית כללית, בה רופא מומחה לפריון הגבר יבדוק באופן מעמיק את הפרמטרים השונים: דרגת הוריקוצלה, הפרופיל ההורמונלי, נפח האשכים – והאם קיימת קורולציה בין נתונים אלה לבין מצב הזרע הנוכחי?, האם קיימים גורמים נוספים העלולים להשפיע על מצב הפוריות – כגון אורח חיים שאינו בריא או חשיפה לרעלים שונים?, ועוד ועוד. האבחון רלוונטי במיוחד במקרים של אזוספרמיה (חוסר בתאי זרע) לא חסימתית הנובעת מכשל אשכי, כאשר הסיכוי לשיפור הפוריות בעקבות תיקון הוריקוצלה, לעתים רבות הינו מועט עד אפסי – תלוי ברקע לאזוספרמיה, רמת הוריקוצלה, ועוד. שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא מימד הזמן – כאשר גיל האשה מבוגר יחסית (35+), לעתים ההמתנה הממושכת להטבה באמצעות תיקון הוריקוצלה, עלולה לבוא על חשבון פגיעה בפוטנציאל הפוריות של האשה בעקבות עליית הגיל. בהצלחה!
אקטיבציה לעידוד הפריה ב-IVF
הפעם נעסוק בפתרון חדש למקרים מורכבים של פריון הגבר (בעיות זרע קשות), בדגש על מקרי אזוספרמיה. 'אקטיבציה' – שיטה שפותחה במטרה להעלות את אחוזי ההפריה שניתן להשיג מתאי זרע באיכות נמוכה, כגון, תאי זרע עם בעיות מורפולוגיה שונות, תאי זרע צעירים (ספרמטידים עם זנב), ואף תאי זרע ראשוניים (ספרמטידים עגולים). למה אקטיבציה? כל תא אשכי בעל 23 כרומוזומים (תא הפלואידי), מתאים עקרונית להפריה, בה הוא מתמזג עם הביצית שאף היא בעלת 23 כרומוזומים, ויחד נוצר העובר, אשר כשאר תאי הגוף (מלבד תאי הרבייה), הינו בעל 46 כרומוזומים (תא דיפלואידי). יחד עם זאת, גם כאשר נעשה ניסיון להפריה על ידי הזרקת הזרע ישירות לתוך הביצית (ICSI), בכ2-3% מהמקרים, לא תושג הפריה כלל, או שתושגנה הפריות מעטות ביותר. במקרים רבים, מצב זה מתרחש גם כאשר איכות הביציות טובה. מחקרים רבים עוסקים בשאלה מדוע לא מתבצעת הפריה למרות שהזרע נמצא בתוך הביצית ולכאורה אמור עמה לעובר. מהי "הפריה"? כדי להבין טוב יותר, נחזור רגע להתחלה – מה היא בעצם הפריה? אנו יודעים שתא הזרע חודר (או מוחדר, במקרה של הפריית ICSI) לביצית, אבל מה מתרחש שם? עדיין רב הנסתר על הנגלה, אך ממה שידוע לנו, תא הזרע מתקדם לכיוון מרכז הביצית, משיל מעליו את המעטפות השונות, ו-2 הגרעינים – של תא הזרע ושל הביצית, המכילים את המטען הגנטי של הזכר ושל הנקבה, מתמזגים לגרעין אחד משותף. התא נקרא עכשיו 'זיגוטה'. בהמשך מתחילה חלוקה של התא בהכפלה ל-8,4,2 תאים, וכו', ועתה הוא כבר קרוי 'עובר'. 'הפריה' הינה הנקודה בה מתחילה החלוקה הפריה תקינה היא הפרית '2PN', כלומר- בתחילת החלוקה נראו 2 גרעינים זעירים במרכז התא, מה שמעיד על כך שהן תא זרע והן הביצית שותפים להתפתחות. למה הפריה אינה מתרחשת? כדי להבין את ההבדל בין תאי זרע שונים מבחינת פוטנציאל ההפריה שלהם, ניקח דוגמא מהעולם הטכנולוגי: נניח שנמצא לפנינו דיסק און קי המכיל קבצי וורד בעברית, ואנו מנסים לפתוח את הקבצים במחשב מסויים, אך אין תגובה, מה קרה?!- על המחשב הזה לא מותקן מעבד תמלילים ("word") או שהוא אינו תומך בשפה העברית, מה קיבלנו? – ג'יבריש… כדי שנוכל להשתמש בקבצים, לא מספיק החומר הגולמי שבקבצים, צריך גם תוכנה שתדע להפעיל אותם. בהפריה – הביצית היא המחשב, תא הזרע הוא דיסק און קי המכיל קבצים, הם אמורים לעבוד יחד, אבל לא מספיק החומר הגולמי -המטען הגנטי- שנמצא בתא הזרע, צריך תוכנה כדי לשפעל את הביצית. ההבדל הוא שבמקרה שלנו, התוכנה אינה נמצאת רק ביעד – הביצית, אלא גם בתא הזרע. תאי זרע באיכות נמוכה, אמנם מכילים את החומר הגולמי המתאים להפריה, אך חסרים את התצורה הסופית של תא הזרע, המסייעת לשפעול הביצית. הסבר מדעי מבחינה מדעית – בתוך הביצית יש כעין 'מחסנים' המכילים יוני סידן (קלציום). השלב הראשון באירוע המורכב של הפריית הביצית, אשר מתרחש מיד עם חדירת תא הזרע לביצית, הוא פתיחת מחסנים אלו, הגורמת לעלייה חדה בריכוז יוני הסידן (קלציום) בתוך הביצית, העליה בריכוז יוני הסידן בתוך הביצית מפעילה שרשרת תהליכים אשר בסופה תתרחש הפרייה. לתא הזרע עצמו חשיבות רבה בפתיחת המחסנים, והשריית אותה עליה חדה בריכוז יוני הקלציום בתוך הביצית. כאשר תא הזרע באיכות נמוכה, הוא עלול להיות חסר יכולת לשפעל את הליך שחרור יוני הסידן בביצית. מהי אקטיבציה? בהליך אקטיבציה, אנו מסייעים לתא הזרע לגרום לפתיחת המחסנים ושחרור יוני הסידן. למטרה זו פותחו 2 אמצעים: אקטיבציה כימית השריית הביצית לאחר הזרקת תא הזרע, במדיום המכיל קלציום יונופור (Calcium ionophore). בדרך זו מובאים יוני סידן (קלציום) ממקור חיצוני לתוך הביצית, וגורמים לשפעול הביצית ופתיחת מחסני יוני הסידן שבה. אקטיבציה חשמלית (אלקטרו-אקטיבציה) השריית הביצית לאחר הזרקת תא הזרע, בתוך מדיום מיוחד המכיל, בין השאר, יוני סידן (קלציום), והעברתה לזמן קצר בתוך אלקטרודות נירוסטה ייעודיות המחוללות זרם חשמלי, פעולה זו גורמת לפתיחת מחסני יוני הסידן שבביצית וכן לפתיחת תעלות במעטפת הביצית אשר תאפשרנה מעבר יוני סידן מהמדיום החיצוני אל תוך פנים הביצית. הוכח מחקרית כי לאלקטרו-אקטיבציה ישנה השפעה על עידוד שפעול הביצית, וכן שילדים שנולדו בעקבותיה, התפתחו באופן דומה לבני גילם, כולל ילדים שנולדו מהזרקה של ראונד-ספרמטידים (ROSI), ראה כאן. למי זה מיועד? אקטיבציה מיועדת לכל מקרה של תאי זרע באיכות נמוכה, כגון ספרמטידים צעירים (עם/בלי זנב) שהופקו בהליך ניתוח להפקת זרע, תאי זרע שהופקו באמצעות עיסוי פרוסטטי (RMSI), וכו'. וכן לכל מקרה של חוסר/מיעוט קיצוני בהפריות, מסיבה לא ידועה. אנו שמחים לבשר, שד"ר שלומי ברק, שהינו גם מומחה לפריון הגבר, קיבל את כל האישורים לעריכת מחקר ראשון מסוגו בעולם, שיתבצע בשתו"פ עם ביה"ח אסותא ראשל"צ, להשוואה בין אקטיבציה כימית לאקטיבציה חשמלית. ישנם מועמדים רבים להצטרף למחקר, בהם מטופלים מהארץ, מארה"ב, ומאנגליה. מטרתינו להביא תקוה חדשה למאותגרי הפוריות, בפרט במקרים מורכבים של פריון הגבר.
