האם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודדים עם אזוספרמיה?
כאונדרולוג ומיקרוכירורג המתמחה בתחום, אני מבין ומודע לאתגרים והעומס הרגשי שמצב זה יכול להביא. מרפאתנו מציעה פתרון ייחודי ויעיל במיוחד: ניתוח מיקרוטסה המשולב עם שאיבת ביציות. עשרות זוגות מארה"ב ואנגליה כבר הבינו את הייחוד והיתרונות הגדולים שבשילוב והגיעו לארץ במיוחד לעבור את הטיפול במרכז שלנו. הסבר: תאי הזרע אשר נמצאו במהלך ניתוח מיקרוטסה (במקרי אזוספרמיה לא חסימתית) אינם תאי זרע רגילים. לעיתים קרובות הם רגישים מאוד ו"החוסן הפנימי" שלהם אינו כשל תאי זרע רגילים. עבור תאי זרע אלה, תהליכי הקפאה והפשרה הם תהליכים מאוד משמעותיים העלולים לפגוע בהישרדותם וביכולתם להפרות ביציות בעתיד. אנו מבינים את הסיכון הפוטנציאלי ומציעים דרך נכונה ובטוחה יותר. בניגוד לשיטות המסורתיות שבהן מבוצע הניתוח והזרע מוקפא לשימוש עתידי, מה שמוביל לעיתים קרובות לירידה באיכות הזרע ולהגברת הסיכון להיעדר הישרדות, אנו מסנכרנים את ניתוח המיקרוטסה ושאיבת הביציות. גישה זו ממקסמת את הסיכויים להצלחה בטיפול על ידי שימוש בזרע וביציות טריים, ומשפרת משמעותית את תוצאות טיפול הפוריות. עם התמחותי הכפולה בתחום האנדרולוגיה ופוריות האישה, אתם יכולים להיות בטוחים שהטיפול שלכם נמצא בידיים מקצועיות ומיומנות. גישה משולבת זו מבטיחה שכל מאמץ ייעשה כדי למקסם את התוצאות של תהליך כה משנה חיים.
הצלחה בניתוח מיקרוטסה היא תוצאה מצוינת, אבל האם היא תמיד מספיקה?
במסע טיפולי הפוריות, הצלחת ניתוח מיקרוטסה היא ללא ספק צעד משמעותי. עם זאת, מהניסיון הרב שלנו למדנו שזה לא תמיד מספק בכדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר. סנכרון של שאיבת ביציות טריות עם ניתוח המיקרוטסה – מהפכה בטיפול על ידי סנכרון של שאיבת ביציות טריות עם ניתוח המיקרוטסה, לא פעם, אנו יכולים לעשות הבדל דרמטי במסע הפוריות שלכם. גישה זו לא רק ממקסמת את סיכויי ההצלחה אלא גם מפחיתה את הסיכונים הקשורים בהקפאת זרע והפשרה עתידית. החלטות אמבריולוגיות קריטיות: התזמון הוא הכל המסע לא מסתיים בשאיבת זרע וביציות. קבלת ההחלטות הנכונות לגבי העוברים שנוצרו היא לא פחות מקריטית. האם יש לגדל את העוברים עד יום 5, או שיש להחזירם לרחם ביום 2 או 3? החלטות אלו יכולות להשפיע באופן משמעותי על שיעורי ההצלחה של הטיפול. גישה הוליסטית: טיפול כולל לתוצאות אופטימליות כאשר אתם בוחרים לעבור ניתוח מיקרוטסה במרפאת ד"ר שלומי ברק, אתם נהנים ממבט הוליסטי על הטיפול שלכם. ד"ר ברק מעורב בכל היבטי הטיפול – זרע, ביציות ועוברים – ומוודא שכל החלטה מותאמת למצב הייחודי שלכם. גישה כוללת זו יכולה לעיתים לעשות את כל ההבדל. למה לבחור בנו? מומחיות בסנכרון: שילוב מיקרוטסה עם שאיבת ביציות טריות לתוצאות משופרות. החלטות אמבריולוגיות מבוססות: הנחיות מקצועיות לגבי התזמון האופטימלי לגידול והחזרת עוברים. טיפול פוריות הוליסטי: מומחה שמלווה את כל מסע הטיפול שלכם, משאיבת הזרע ועד החזרת העוברים.
רזרבה שחלתית: הבנת החשיבות והטיפולים המתקדמים
מהי רזרבה שחלתית? רזרבה שחלתית מתייחסת לכמות ואיכות הביציות שנותרות בשחלות האשה ומעידה על הפוטנציאל שלה להרות. עם השנים, המצב הזה יורד באופן טבעי, והשפעתו ניכרת על יכולת הפוריות של האשה. הבנת מצב הביציות היא חלק חשוב בתהליך האבחון והטיפול בפריון. כיצד נמדדת הרזרבה? מדידת המצב השחלתי מתבצעת באמצעות בדיקות דם ואולטרסאונד. בדיקת דם נפוצה היא מדידת רמת ההורמון אנטי-מילריאני (AMH), המספקת מידע על מספר הזקיקים בשחלות. בנוסף, מבצעים אולטרסאונד לבדיקת מספר הזקיקים הקטנים בשחלה (AFC), אשר גם הוא מהווה מדד לרזרבה. בדיקות אלו מסייעות לרופא להבין את מצב הפריון של האשה ולהתאים את הטיפול הנכון. גורמים המשפיעים על הרזרבה השחלתית הרזרבה השחלתית מושפעת ממספר גורמים, כולל גיל האשה, היסטוריה רפואית, חשיפה לכימיקלים או קרינה, ושימוש בטיפולים הורמונליים. גיל הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר, שכן הכמות ואיכות הביציות יורדת באופן טבעי עם השנים. בנוסף, מחלות כרוניות, טיפולים כימותרפיים וגנטיקה יכולים גם הם להשפיע על מצב הרזרבה. טיפול במצב של רזרבה נמוכה אנו במרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר, בראשות ד"ר שלומי ברק, מציעים מגוון טיפולים לנשים עם רזרבה נמוכה. הטיפולים כוללים גרימת ביוץ מבוקר, הפריה חוץ גופית (IVF) וטיפולים הורמונליים מותאמים אישית. אנו דוגלים בגישה מותאמת אישית ורגישה לכל מטופלת, במטרה להעניק לה את הסיכויים הגבוהים ביותר להרות. צוות המומחים שלנו מלווה את המטופלות לאורך כל התהליך, ומעניק תמיכה מקצועית ורגשית כאחד. ד"ר שלומי ברק והמרכז הרב תחומי לפריון בראש המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר עומד ד"ר שלומי ברק, מומחה למיילדות וגניקולוגיה, פריון האשה ו-IVF, ובעל מומחיות-על באנדרולוגיה, פריון הגבר ומיקרו כירורגיה. במשך 9 שנים ניהל ד"ר ברק את מרפאת הפריון Melbourne IVF, אחת מהגדולות והמצליחות באוסטרליה. ד"ר ברק ידוע בגישתו האישית והיצירתית לטיפול במטופלים, בשילוב עם חדשנות רפואית. במרכזו, מטופלות זוכות לליווי מקצועי ואישי לאורך כל התהליך, תוך דגש על הענקת טיפול איכותי, מקצועי ורגיש. רזרבה שחלתית היא מרכיב מרכזי בפריון האשה והבנתה היא מפתח לטיפול יעיל בבעיות פריון. במרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר, בראשות ד"ר שלומי ברק, אנו מציעים טיפולים מתקדמים ומותאמים אישית לנשים עם רזרבה נמוכה. אנו מזמינים אתכם לפנות למרכז ולקבל ייעוץ מקצועי ואישי מד"ר ברק וצוות המומחים שלנו.
אזוספרמיה חסימתית: גורמים, אבחון וטיפולים מתקדמים
מהי אזוספרמיה חסימתית? אזוספרמיה חסימתית היא מצב שבו אין תאי זרע בנוזל הזרע עקב חסימה במערכת הזרע והיא היא אחת הסיבות הנפוצות לאי פריון בגברים. המצב יכול להיגרם כתוצאה מחסימה בצינורות המעבירים את הזרע מהאשכים לשופכה. הגורמים לאזוספרמיה חסימתית כוללים זיהומים, פציעות, ניתוחים קודמים באזור האשכים או הצינורות, ומחלות תורשתיות. לעיתים החסימה נגרמת גם כתוצאה מהיווצרות גידולים או ציסטות. במקרים רבים, חסימה זו ניתנת לטיפול בהליכים רפואיים מתאימים, והשבת היכולת להרות יכולה להיות אפשרית באמצעות טיפול נכון. האבחון מתחיל בבדיקת נוזל הזרע והערכת כמות ואיכות תאי הזרע. במקרים של שבו אין תאי זרע בנוזל הזרע עקב חסימה במערכת הזרע, מבוצעות בדיקות נוספות כגון אולטרסאונד, בדיקות דם לאיתור זיהומים והדמיה של מערכת הזרע (וואסוגרפיה). ד"ר שלומי ברק וצוות המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר מתמחים באבחון מקצועי ומדויק של אזוספרמיה חסימתית. האבחון המקיף מאפשר זיהוי מדויק של מיקום וסיבת החסימה, ובהתאם לכך התאמת הטיפול הנכון. הטיפול באזוספרמיה חסימתית כולל אפשרויות כירורגיות ולא כירורגיות. ניתוחים כגון ואסוקטומיה ותיקון חסימות בצינורות הם חלק מהאפשרויות הכירורגיות. בנוסף, ניתן לבצע הפקת זרע מיקרוכירורגית (מיקרוטסה) ישירות מהאשכים, לשם שימוש בטיפולי IVF. ההליכים הכירורגיים מבוצעים על ידי צוות מומחים מיומן, תוך דגש על דיוק ובטיחות מירבית. ד"ר שלומי ברק והמרכז הרב תחומי לפריון בראש המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר עומד ד"ר שלומי ברק, מומחה למיילדות וגניקולוגיה, פריון האשה ו-IVF, ובעל מומחיות-על באנדרולוגיה, פריון הגבר ומיקרו כירורגיה. במשך 9 שנים ניהל ד"ר ברק את מרפאת הפריון Melbourne IVF, אחת מהגדולות והמצליחות באוסטרליה. ד"ר ברק ידוע בגישתו האישית והיצירתית לטיפול במטופלים, בשילוב עם חדשנות רפואית. במרכזו, מטופלים זוכים לליווי מקצועי ואישי לאורך כל התהליך, תוך דגש על הענקת טיפול איכותי, מקצועי ורגיש. אזוספרמיה חסימתית היא מצב בר טיפול בעזרת מומחים מיומנים ושיטות מתקדמות. המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר בראשות ד"ר שלומי ברק מציע מגוון טיפולים מתקדמים ואישיים המותאמים לכל מטופל, במטרה להעניק סיכויים גבוהים ביותר להצלחה. אם אתם מתמודדים עם בעיות פריון, אנו מזמינים אתכם לפנות למרכז ולקבל ייעוץ מקצועי ואישי מד"ר ברק וצוות המומחים שלנו.
רזרבה שחלתית נמוכה: מה המשמעות ואיך להתמודד?
רזרבה שחלתית נמוכה היא מצב רפואי שבו כמות הביציות הנותרות בשחלות של האישה היא נמוכה מהממוצע. זהו מצב שיכול להשפיע על יכולתה של האישה להיכנס להריון באופן טבעי. הבנת המצב, הגורמים האפשריים ואפשרויות הטיפול יכולה לסייע לנשים להתמודד עם האתגר הפוריותי ולתכנן את עתידן באופן מיטבי. מהי רזרבה שחלתית? רזרבה שחלתית מתייחסת לכמות הביציות שנותרו בשחלות של האישה. כל אישה נולדת עם כמות מסוימת של ביציות, וזו פוחתת עם הזמן. חוסר ברזרבה השחלתית מצביעה על כך שהכמות שנותרה נמוכה ביחס לגילה של האישה. מצב זה יכול להתרחש בגיל צעיר או מאוחר, תלוי בגורמים שונים. גורמים לרזרבה שחלתית נמוכה גיל מתקדם: הגורם המשמעותי ביותר הוא הגיל. ככל שהאישה מתבגרת, כמות הביציות פוחתת והאיכות שלהן יורדת. בעיות גנטיות: בעיות גנטיות מסוימות יכולות להשפיע על כמות ואיכות הביציות. ניתוחים בשחלות: ניתוחים קודמים בשחלות יכולים לפגוע ברזרבה. טיפולי כימותרפיה או קרינה: טיפולים אלו יכולים לגרום לנזק לשחלות ולהפחית את כמות הביציות. מחלות כרוניות: מחלות כמו אנדומטריוזיס יכולות להשפיע על מצב השחלות. אבחון רזרבה שחלתית האבחון מתבצע באמצעות בדיקות דם למדידת רמות הורמונים כמו FSH ו-AMH, וכן באמצעות אולטרסאונד לבדיקה של כמות הזקיקים בשחלות. נתונים אלו מאפשרים להעריך את המצב ולתכנן בהתאם את אפשרויות הטיפול. אפשרויות טיפול טיפולים למצב של רזרבה שחלתית מופחתת יכולים לכלול טיפולי פוריות כמו IVF, טיפולים הורמונליים להגדלת כמות הביציות, ותרומת ביציות במקרים חמורים. בנוסף, נשים המעוניינות לדחות את ההריון יכולות לשקול הקפאת ביציות, טכנולוגיה המאפשרת שימור ביציות לשימוש עתידי. התמודדות רגשית התמודדות עם מצב זה יכולה להיות מאתגרת מבחינה רגשית. נשים רבות חוות תחושות של חרדה, דיכאון ולחץ. חשוב לפנות לתמיכה מקצועית, כמו ייעוץ פסיכולוגי, קבוצות תמיכה וייעוץ רפואי, כדי להתמודד עם התחושות המורכבות ולמצוא את הדרך הנכונה לטיפול. מצב בריאותי זה יכול להוות אתגר עבור נשים המנסות להיכנס להריון, אך קיימות אפשרויות טיפול שיכולות לסייע. אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לשפר את הסיכויים להצלחה בטיפולי פוריות. אם יש חשש לרזרבה שחלתית נמוכה, מומלץ לפנות לרופא מומחה לבדיקות ולייעוץ. התמודדות עם מצב זה מצריכה הבנה מעמיקה, תמיכה מקצועית ותכנון נכון של הטיפול.
אזוספרמיה: מה זה ואיך מטפלים?
אזוספרמיה היא מצב רפואי שבו אין נוכחות של זרע בנוזל הזרע. זהו מצב נדיר יחסית אך משפיע על גברים רבים בעולם, והוא מהווה אחד מהגורמים הנפוצים ביותר לאי פוריות גברית. המצב מחייב תשומת לב רפואית שכן הוא יכול להשפיע באופן משמעותי על האפשרות להרות בצורה טבעית. במאמר זה נעמיק בהבנת המצב, הסיבות להיווצרותו ואפשרויות הטיפול הקיימות. סיבות לאזוספרמיה ישנם שני סוגים עיקריים של אזוספרמיה: חסימתית ולא חסימתית. אזאוספרמיה חסימתית נגרמת עקב חסימה כלשהי במערכת ההובלה של הזרע, בעוד אזוספרמיה לא חסימתית נגרמת מבעיות בייצור הזרע באשכים. חשוב להבדיל בין השניים מכיוון שהטיפול משתנה בהתאם לסוג האזאוספרמיה. גורמים אפשריים לאזאוספרמיה חסימות בצינורות ההולכה של הזרע: חסימות אלו יכולות להיות מולדות או נרכשות כתוצאה מדלקות, זיהומים או פציעות. בעיות הורמונליות: הפרעות בייצור הורמונים כמו טסטוסטרון עלולות להשפיע על ייצור הזרע. זיהומים או דלקות במערכת המין: דלקות כרוניות או זיהומים יכולים לפגוע בייצור הזרע או בחסימה של הצינורות המובילים את הזרע. נזק גנטי או כרומוזומלי: פגמים גנטיים מסוימים יכולים לגרום לאזאוספרמיה, כגון תסמונת קלינפלטר. חשיפה לכימיקלים רעילים או קרינה: חשיפה לחומרים רעילים או קרינה יכולה לפגוע בייצור הזרע ולהוביל לאזוספרמיה. אבחון אזוספרמיה האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקה פיזית ובדיקות מעבדה. יש לבדוק את הזרע באמצעות מיקרוסקופ ולבצע בדיקות דם לאבחון רמות ההורמונים. כמו כן, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות כמו ביופסיה של האשכים או בדיקות הדמיה (אולטרסאונד, MRI) לזיהוי בעיות מבניות. טיפול באזוספרמיה הטיפול באזאוספרמיה תלוי בגורם לבעיה. אם מדובר באזוספרמיה חסימתית, ייתכן שניתן לפתור את הבעיה באמצעות ניתוח להסרת החסימה. ניתוחים אלו יכולים לכלול שחזור צינורות הזרע או הסרת חסימות נקודתיות. אם מדובר באזאוספרמיה לא חסימתית, הטיפול יכול לכלול טיפול הורמונלי להמרצת ייצור הזרע או שימוש בטכנולוגיות רבייה מתקדמות כמו IVF (הפריית מבחנה) בשילוב עם מיקרו-אינג'קשן של הזרע (ICSI). אזוספרמיה היא מצב מאתגר אך ישנם פתרונות רפואיים שיכולים לסייע לגברים הסובלים מהמצב. אבחון נכון וטיפול מתאים יכולים לשפר משמעותית את סיכויי הפוריות. חשוב לפנות לרופא מומחה לפוריות לבדיקות מקיפות ולייעוץ מתאים. התמודדות עם מצב רפואי זה מצריכה הבנה מעמיקה של המצב, תמיכה רפואית מתאימה ותכנון נכון של אפשרויות הטיפול.
למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו?
שימור פריון למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו? שימור פריון מיועד לאשה המעוניינת לשמר את פוטנציאל הפוריות שלה, לפני הדרדרות צפויה ברמת הפוריות. יש להבחין בין 2 מקרים שונים: שימור פריון על רקע רפואי שימור פריון על רקע סוציאלי שימור פריון על רקע רפואי שימור פריון על רקע רפואי, מיועד עבור אשה אשר אובחנה עם סרטן, ועומדת לעבור טיפולי כימותרפיה/הקרנות העלולים לפגוע בפוריותה. השימור מתבצע על ידי מספר דרכים: טיפול תרופתי המפחית את מידת רגישות השחלה ופגיעותה, הקפאת ביציות/עוברים, ואף הקפאת רקמת שחלה לצורך השתלתה בעתיד. את שיטת השימור בה משתמשים, יש להתאים באופן אישי לכל מטופלת. רצוי מאד ואף הכרחי במסגרת ההליך הרפואי לטיפול בסרטן, להתייעץ עם מומחה פריון בנוגע לשימור פריון והדרכים השונות לביצוע ההליך. שימור פריון על רקע סוציאלי שימור פריון על רקע סוציאלי, מיועד עבור נשים בגילאי ה30+, המעונינות לשמר את פוטנציאל הפוריות שלהן, לפני ירידה צפויה באיכות הביציות. בדרך כלל מדובר בשימור על רקע רווקות מאוחרת, ולעתים אף בעקבות בעיית פוריות קשה אצל בן הזוג שמחמתה לא נמצאו אצלו תאי זרע (אזוספרמיה), בציפייה לפתרונות עתידיים שיאפשרו הפקת זרע מוצלחת: חיפושים/ניתוחים חוזרים, הפריה על ידי תאי זרע ראשוניים (ספרמטידים עגולים), ועוד. על פי אישור משרד הבריאות משנת 2011, כל אישה בגיל 30-41 יכולה לבצע תהליך שימור פריון מסיבות סוציאליות, כאשר החוק מאפשר לבצע עד 4 מחזורי טיפול או עד שאיבה של 20 ביציות, המוקדם מביניהם. עם זאת יצויין כי ההליך אינו נמצא בסל הבריאות, ומימונו הוא באופן פרטי, אך בחלק מקופות החולים ובחלק מבתי החולים ניתן לבצעו במחיר מוזל. מדוע חשוב לבצע שימור פריון? בניגוד לגבר, שממשיך לייצר תאי זרע במשך חייו הבוגרים, ולגיל יש השפעה מועטה יחסית על ייצור הזרע, אצל האשה, הגיל מהווה פקטור משמעותי ביותר מבחינת איכות הביציות שניתן להפיק ממנה, כאשר החל מגיל 32 מתחילה ירידה מסוימת באיכותן, אשר מתגברת החל מגיל 35. לביצוע ההליך בגיל צעיר, ישנה עדיפות הן מבחינת כמות הביציות שניתן להפיק בכל טיפול (כאשר ככל שגילה צעיר יותר, גופה מגיב טוב יותר לגירוי הורמונלי, והאפשרות להגיע למספר גבוה של ביציות במחזור טיפול בודד, גבוהה משמעותית). אך הסיבה העיקרית היא איכות הביציות: מחקרים רבים ומקיפים מצביעים על כך, שהאחוזים של ביצוע הפריה מוצלחת המסתיימת בהריון תקין, שונים מאוד בהתאם לגיל האישה, כאשר אם בגיל 30 מדובר על למעלה מ 40% סיכוי למחזור טיפול, בגיל 40 ומעלה כבר מדובר על כ 4-5% סיכוי בלבד. כמו כן ישנו סיכוי גבוה יותר להולדת ילד עם תסמונת דאון וכדומה, כאשר מדובר על ביציות של אישה מבוגרת יותר. לעובדות אלו אין שייכות לסביבה הגניקולוגית של האישה, כגון מצב הרחם שלה, אלא אך ורק לאיכות הביציות. מסיבה זו, ישנה עדיפות גדולה לביצוע הפריה על ידי ביציות של אישה צעירה, שהסיכויים להצלחת הליך IVF ללידת ילד תקין, גבוהים לאין ערוך. ניתן לומר באופן מלא וברור, שעדיף לעבוד על ביצוע הפריה עם 5 ביציות של אישה בת 30, יותר מאשר עם 20 ביציות של אישה בת 40. ביצוע ההליך ביצוע הליך שימור פריון, דומה לביצוע הליך הפריה חוץ גופית (IVF) רגיל, עד לשלב ההחזרה. המטופלת עוברת פרוטוקול טיפול במסגרתו היא נוטלת שילוב של זריקות המכילות הורמונים שונים, חלקן מיועד לגירוי השחלות להבשיל מספר גבוה של ביציות, חלקן האחר מיועד למניעת ביוץ עצמוני מוקדם טרם זמן השאיבה, ולקראת סוף ההליך הינה נוטלת זריקה נוספת לסיום הבשלת הביציות לצורך השאיבה. פרוטוקול הטיפול מותאם ספציפית עבור כל מטופלת בהתאם לפרופיל ההורמונלי שלה. בשלב הבא הביציות נשאבות תחת הרדמה, באמצעות מחט ייעודית המחוברת למשאבת ואקום ובהכוונת אולטרסאונד. מדובר בפעולה הנמשכת כ10-20 דקות, כאשר לאחריה המטופלת נשארת להתאוששות בין שעה לשעתיים. איך נשמרות הביציות? לאחר השאיבה, הביציות עוברות הקפאה מתקדמת בהליך זיגוג (ויטריפיקציה), שבו הן מוקפאות בהליך מהיר בתוך תמיסה משמרת, דבר המונע הצטברות גבישי קרח תוך-תאיים העלולים לפגוע באיכות הביצית. הביציות המוקפאות מועברות למיכל המכיל חנקן נוזלי, המשמר אותן בטמפרטורה של 196 מעלות מינוס, וניתן לאחסנן כך במשך שנים ארוכות. סיכויי השרדות הביציות לאחר הקפאה עומדים על קרוב ל 90%. מבחינה רגולטורית, ההקפאה הינה למשך 5 שנים, כאשר בתום תקופת זמן זו יש לבקש מיחידת ה IVF את המשך ההקפאה. כיצד ניגשים להליך שימור פריון? בשלב ראשון יש לקבוע פגישה עם הרופא המטפל, בפגישה זו הרופא יעבור על התיק הרפואי של האישה, ויבחן את מידת ההתאמה לביצוע ההליך. בשלב הבא, הרופא יפנה את האשה למספר רב של בדיקות מקיפות, בבדיקות נחלקות לכמה חלקים: בדיקות כלליות לבחינת תקינות המערכת הגניקולוגית (כגון בדיקת PAP). בדיקות לשלילת בעיות בריאותיות מסוימות. ביצוע פרופיל הורמונלי מלא (ביום 3-5 לווסת), לצורך התאמת פרוטוקול גירוי הורמונלי באופן מדויק לאישה המטופלת, ועוד. בדיקה נוספת שחשובה מאוד לביצוע, היא בדיקת AMH (רזרבה שחלתית), בדיקה זו ניתנת אינדיקציה למדידת פוטנציאל הפוריות של האישה. השגחה על הביציות המוקפאות אשה דתית המעונינת בהשגחה הלכתית על הביציות המוקפאות, יכולה לקבל שירותי השגחה מארגוני סיוע שונים למאותגרי פוריות, כגון מכון פועה או ארגון בוני עולם, בתיאום מראש עמם.
תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVF
תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVF אנחנו רגילים לחשוב שבטיפול IVF קיימים שלושה שלבים עיקריים: טיפול הורמונלי – גירוי שחלתי שאיבה החזרה אך, מה קורה לאחר ההחזרה? האם יש מה לעשות על מנת לשפר את הסיכוי להשרשה? כיצד עושים זאת? על כך – במאמר הבא. הווסת החודשית נתחיל עם תיאור קצר של הווסת החודשית, הכוללת 4 שלבים. התיאור להלן הוא בהתאם למחזור של 28 יום, המספרים בסוגריים מציינים את מספר הימים בהתאם לשלב: שלב הוסת (1-4) – רירית הרחם מתפרקת ויוצאת מהגוף באמצעות דימום. השלב הפוליקולרי (5-13) – הזקיקים גדלים בשחלה ומתחילה צמיחה של רירית הרחם. שלב הביוץ (14-16) – הביצית משתחררת מהשחלה לקראת ההפריה. השלב הלוטאלי (17-28) – מתרחשים תהליכים בשחלה וברחם לקראת המחזור\ ההריון. מהסיבה שהמאמר עוסק בתמיכה לאחר ה'החזרה' (שמתבצעת מס' ימים לאחר הביוץ) ננסה להבין יותר את ה'שלב הלוטאלי'. אם נסתכל פנימה לתוך השחלה סביב המחזור, זה מה שנראה: (התמונה מתוך ויקיפדיה: CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=801807) אנו רואים בתמונה את השינויים בשחלה במהלך מחזור הווסת: 1) דימום. 2-3) השלב הפוליקולרי. 4) ביוץ. 5) גופיף צהוב – השלב הלוטאלי. 6) הפרשת רירית הרחם. (התמונה אינה מתארת את השחלה בזמן אחד מסויים, אלא שלבים שונים בשחלה בזמנים שונים). הרחבה: בתחילת המחזור השחלה מתחילה לגייס ביצית נבחרת שתתפתח במחזור זה, הביצית מתחילה לעבור תהליך הבשלה כשמסביבה גדל מעין שקיק קטן, לכן היא נקראת: 'זקיק', במהלך הביוץ הביצית יוצאת מתוך הזקיק ועוברת לחצוצרה (בחלק העליון של התמונה), אך מה קורה לשאר הזקיק? הזקיק נהפך ל'גופיף הצהוב' ותפקידו עתה: להפריש פרוגסטרון. הפרוגסטרון כאשר הביצית והזרע נפגשים בחצוצרה ומתחילים להתפתח יחד, הרחם צריכה להתאים את עצמה לקליטת העובר, קיימת מערכת מסועפת של מעין שיח בין העובר לבין הרחם המאפשרת קיומה של השרשת העובר ברחם והשגת הריון. 'רירית הרחם' היא מעטפת שהגוף בונה לאורך הדפנות הפנימיות של הרחם, המהווה מעין מזרן נח עבור העובר למנוחה נכונה והתקשרות שלו עם הרחם. השלב הראשון של רירית הרחם נבנה על ידי אסטרוגן (שהופרש מן השחלה בשלב הפוליקולרי – השבועיים הראשונים של המחזור), והמשך צמיחתה של רירית הרחם הוא על ידי הפרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב. לכן קיימת חשיבות רבה לרמות טובות של פרוגסטרון לאחר ההחזרה. נקודה חשובה נוספת: תפקוד הגופיף הצהוב מושפע תחילה מהורמון LH המופרש מההיפופיזה במח, ובהמשך מהורמון HCG (הורמון ההריון – 'בטא') המופרש מהעובר שהתחיל להתפתח. מה קורה במהלך טיפולי IVF? בטיפולי IVF תפקוד השחלה אינו באופן הטבעי שלה – השחלה גייסה זקיקים במספר רב יותר מהרגיל כתוצאה מהגירוי השחלתי, בנוסף גירוי השחלה נוצר על ידי הורמונים ממקור חיצוני ולא באמצעות המערכת הטבעית על ידי הפרשה מהמח, התערבות זו עלולה לגרום לכך שתפקוד הגופיף הצהוב (או מדוייק יותר: הגופיפים הצהובים) אינו דומה לתפקודו באופן טבעי, ונפגעת יכולתו לייצר פרוגסטרון. לכן, דוקא בנסיון להשגת הריון בטיפולי IVF, קיימת חשיבות רבה לתמיכה נכונה ושימור רמה טובה של פרוגסטרון. כיצד ניתנת התמיכה? התמיכה ניתנת בשני אופנים עיקריים: הראשון הוא באמצעות נטילת פרוגסטרון באופן חיצוני בנגזרותיו השונות – הסבר מיד. השני הוא על ידי לקיחת HCG ממקור חיצוני – זריקות פרגניל או אוביטרל, שישפיעו על הגופיף הצהוב בשחלה לייצר פרוגסטרון. תמיכה על ידי פרוגסטרון תמיכה על ידי פרוגסטרון במתן פומי (דרך הפה) על פי רוב אינה יעילה, בשל העובדה שהורמון זה מתמוסס במהירות ולא ייספג בצורה טובה. קיימים תכשירים רבים של פרוגסטרון בצורות מתן שונות, השכיחים שבהם הם: קרינון – ג'ל למריחה אנדומטרין – פתילות להחדרה וגינלית אוטרגסטן – 'פנינים' להחדרה וגינלית פרונטוגסט – זריקה תוך שרירית ישנם מספר פרוטוקולים לטיפול בתכשירים השונים, המותאמים על ידי הרופא לפי המקרה. לדוגמא – למרות שהזריקות מכילות פרוגסטרון רב יותר מבחינה כמותית, הפרוגסטרון מגיע לדם ולא ישירות לרחם, ולעתים השפעתו פחות איכותית, לעומת התכשירים הניתנים ישירות לרחם. לעומת זאת, במקרים אחרים, הספיגה ברחם אינה מספקת וקיים צורך דווקא במתן זריקות. על פי רוב הרופא יתאים את פרוטוקול הטיפול לפי ההיסטוריה הטיפולית, מידת ההשפעה של דרך המתן, תופעות לוואי ותוצאות בדיקות הדם. ניטור רמות פרוגסטרון חשוב לדעת כי מעקב אחרי רמות הפרוגסטרון מהווה כלי חשוב ביכולת שלנו להשפיע על קבלת השרשה. לכן ישנם רופאים שמלבד בדיקת הבטא (HCG) 14 יום לאחר ההחזרה, מבקשים לבצע בדיקת פרוגסטרון באמצע – 7 ימים לאחר ההחזרה, כדי לנטר את רמות הפרוגסטרון ולהתאים את פרוטוקול התמיכה במקרה הצורך. אמנם ניטור רמות פרוגסטרון באמצעות בדיקת דם אינו מהווה שיקוף מדוייק של תמונת המצב, בשל העובדה שרמות הפרוגסטרון ברחם שונות וגבוהות בצורה משמעותית לעומת הרמות בדם, אך זוהי המדידה הטובה ביותר שניתן להציע, והרמות בדם מהוות כעין תמונת מראה לרמות הגבוהות יותר ברחם. בהצלחה רבה ובשורות טובות!
בדיקות זרע, מה השתנה?
זוג יקר הגיע למרפאה לאחר שנים רבות של טיפולים, בשנתיים האחרונות – 13 טיפולי IVF חוזרים ללא תוצאה. האישה נבדקה היטב – לא נמצא גורם שמסביר את התוצאה. בדיקת הזרע הראתה את התוצאה הבאה: לסיכום: נפח נמוך, ריכוז נמוך מאד (1.2), ללא תאים בתנועה נתוני זרע דומים התקבלו לאורך זמן במשך הטיפולים ד"ר ברק בדק את התיק היטב מכל הכיוונים, והגיע למסקנה שאיכות הזרע היא הגורם לכך שלא מתקבלים עוברים איכותיים להחזרה. לגבר פרופיל הורמונלי תקין לחלוטין. וריקוצלה בינונית, לא משהו שמסביר את איכות הזרע (בוודאי לא את הנפח הנמוך). המטופל לא עבר שום טיפול, לא לקח שום תוסף, וכו". בהפרש של חודשיים, ביצע בדיקת זרע נוספת, בה התקבלו התוצאות הבאות: לסיכום: נפח תקין, שיפור משמעותי בריכוז הזרע (8), סוכ"ס הושגה תנועה, ולא סתם – 75% תנועה בדרגה 3! מה השתנה? איך זה יכול להיות??… נחזור מעט לתחילת הסיפור: ד"ר ברק בדק את המטופל מכל הכיוונים, לא נראה גורם שמסביר את התוצאה, לאחר תשאול נוסף, המטופל סיפר על קושי במתן הזרע ל-IVF, בגלל לחץ משעת ההגעה, הקונדום, דבר שחזר על עצמו לאורך הזמן, ולא הופיע במהלך חיי הזוג הרגילים. ד"ר ברק הגיע למסקנה שכיון שאין נתינה חזקה של זרע, מה שיוצא לבדיקה הוא רק הנוזל הנמצא באזור הערמונית שנשפך החוצה, אך לא הנוזל שנמצא עמוק יותר באיזור שלפוחיות הזרע. דבר זה מסביר כמובן את הנפח הנמוך, אך גם את הריכוז הנמוך, והתנועתיות החסרה לחלוטין: מדובר בתאי זרע ש"נתקעים" באיזור זה במשך זמן ממושך ונחשפים לאוסידנטים, ובנוסף, הנוזל שבערמונית אינו מכיל את החומרים המגנים ומזינים את תאי הזרע (שמקורם בשלפוחיות), אלא אדרבה, נוזל הערמונית לבדו עלול להכיל גורמים הפוגעים בתאי הזרע. ד"ר ברק המליץ על מתן זרע באמצעות מכשיר PVS הנמצא אצלנו במרפאה, לאחר קבלת היתר ממורה הוראה, בוצעה הבדיקה באופן זה, ואת התוצאות ניתן לראות למעלה… הסיפור הזה מלמד הרבה, גם על חשיבות מבט מעמיק יותר על הגבר – הזוג טופל במקום פרטי ידוע שוב ושוב ושוב, ללא שנשלחו פעם אחת למומחה לפריון הגבר, וגם על הרלוונטיות של אופן מתן הזרע על איכות הזרע המתקבלת, מבחינה הלכתית – אולי יש עדיפות למתן זרע פעם אחת באמצעות PVS, לעומת מתן שוב ושוב בקונדום? מה עם האישה שקבלה שוב ושוב הורמונים, כנראה הרבה מהם היה ניתן לחסוך, האם הדבר לא מהווה סיבה להתיר? לא באתי אלא לחדד את הצדדים לפני הרבנים. כאן המקום גם להודות למכון פועה ובפרט לרב דב פופר, שחידדו והכניסו למודעות את השימוש במכשיר PVS כפתרון לבעיות פסיכוגניות במתן הזרע, דבר שהציל לזוגות רבים את חיי הנישואין, מהסיפור הזה (ורבים דומים שראינו במרפאה) אנו למדים על חשיבות המכשיר למתן זרע חד-פעמי, לזוגות שאינם חווים בעיה באופן רגיל. בנוגע לזוג הנ"ל – אנו מאד מקוים שלאחר תיקון וריקוצלה שעתה נבצע, נקבל איכות זרע עוד יותר טובה (בעיקר מבחינת ריכוז), ומי יודע, אולי נצליח לחסוך לזוג את הצורך בטיפולי פוריות בכלל. והמשך בשורות טובות!
הומוגני או הטרוגני? – מבט מעמיק יותר על ניתוח מיקרו טסה
בפעם הקודמת סיפרנו לכם על רמות FSH והעובדה שאינן מהוות אינדיקציה לסיכויים להפקת זרע בניתוח. הפעם נתקדם מעט ונספר לכם על מאחורי הקלעים של ניתוח המיקרו טסה: בסיומו של כל ניתוח ד"ר ברק מתקשר אלי ואנו עורכים שיחה בה ד"ר ברק מספר לי על תהליך הניתוח (כרגיל אצלנו, הכל מתועד בטבלאות מסודרות), בתחילת השיחה אני שואל את ד"ר ברק שאלה קבועה: הומוגני או הטרוגני?? תיכף נסביר, רק חשוב שתדעו – התשובה לשאלה הזו היא בעלת כח הניבוי המשמעותי ביותר לתוצאות הניתוח! במהלך ניתוח מיקרוטסה נעשית פתיחת של מעטפת האשך, והאנדרולוג המנתח מבצע חיפוש מדוקדק של איזורים טובים יותר באשך – אבוביות זרע בעלות מראה מעובה יחסית לחברותיהן. אבוביות אלה הינן בעלות פוטנציאל גבוה יותר להמצאות תאי זרע. במהלך הפתיחה, ישנן 2 תמונות עיקריות שלאחת מהן נחשף המנתח: מראה הומוגני – בכל רחבי האשך נראות אבוביות שמנות הנראות טוב, בעלות מראה זהה. מראה הטרוגני – המראה של האשך כאילו עבר טראומה, נראות הרבה אבוביות אטרופיות, ופה ושם איים זעירים של אבוביות מעובות יותר. לכאורה היה נראה שככל שיותר אבוביות הינן בעלות מראה טוב יותר, כך הסיכויים להפקת זרע גבוהים יותר. אבל המציאות הפוכה לחלוטין! מניסיוננו אני יכול לספר, שכשאאשר קבלתי תשובה "הטרוגני", נמצא זרע במעל 75% מהמקרים! (באחוזים גבוהים מהם קבלנו את התשובה על מציאת הזרע רק שעות רבות לאחר השיחה הזו, בחיפוש המדוקדק והממושך המבוצע אצלנו בכל ניתוח). לעומת זאת כאשר התשובה הייתה "הומוגני", אחוזי מציאת הזרע נמוכים משמעותית. הסבר אפשרי: אשך במצב הטרוגני נגרם כתוצאה מתהליך אטרופיה של הגוף, רקמות האשך עוברות מסיבות שונות (לעתים אינן ידועות) תהליך של דלדול, אך נשארים איזורים שלא נפגעו ושמרו על פוטנציאל ייצור הזרע שלהם. לעומת זאת במקרה של אשך הומוגני עם אבוביות בעלות מראה תקין, תופעה של אזוספרמיה לא חסימתית נובעת כנראה מחוסר התפתחות/ העדר תאי ספרמטוגניה. ומכאן לנושא הקודם: ייתכן ובמקרים רבים רמות גבוהות של FSH נובעות מאותו תהליך דלדול שתארנו במראה אשך הטרוגני, בתגובה ההיפופיזה במח מפרישה כמות גבוהה של FSH, ולכן לרמות FSH גבוהות אין אינדיקציה שלילית ביחס להפקת זרע בניתוח. בברכה והצלחה בהמשך, רק בשורות טובות!
