מאמרים Archives - המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק https://barakivf.com/category/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/ עד ינוב פרי הבטן Wed, 18 Sep 2024 07:58:25 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://barakivf.com/wp-content/uploads/2019/03/favicon-150x150.pngמאמרים Archives - המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברקhttps://barakivf.com/category/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/ 32 32 אבחנת אזוספרמיה – ניהול אירועhttps://barakivf.com/event-manager/ Tue, 09 Jul 2024 12:48:47 +0000 https://barakivf.com/?p=8968במרפאת ד"ר ברק, אנחנו מתייחסים לאבחנה של אזוספרמיה כאל אירוע משמעותי בכל המובנים – אישי, זוגי, רגשי, ולא פעם מטלטל. אנחנו מבינים את המשמעות העצומה של האבחנה הזו ומתייחסים אליה בהתאם. כמו כל אירוע חשוב, גם כאן נדרש מנהל אירוע מקצועי, ואנחנו כאן כדי לקחת את התפקיד הזה על עצמנו בהבנה וענווה גדולים. אירוע האזוספרמיה מכתיב סדרת פעולות מדויקת, ואנחנו כאן להוביל כל שלב בתהליך: ניתוח מיקרו-טסה בידיים הטובות ביותר: המיומנות והנסיון ארוך השנים בניתוחי מיקרוטסה מבטיחים טיפול מקצועי ברמות הגבוהות ביותר. הכנה הורמונלית: לעתים נדרשת הכנה הורמונלית מותאמת לקראת הניתוח, ואנחנו כאן לוודא שהיא מתבצעת באופן מיטבי. תיאום וסנכרון שאיבת ביציות: תיאום מדויק של שאיבת ביציות טריה עם הניתוח להבטחת התוצאות הטובות ביותר. חלון חיפוש לתאי הזרע: תכנון ותיאום מדויקים של חלון החיפוש במעבדה להגדלת הסיכוי למציאת תאי זרע. הנחיות למעבדה: הנחיות מותאמות אישית למעבדה להבטחת תנאים אופטימליים להפריה ולגידול העוברים. החזרת העובר: תהליך החזרת העובר בתנאים הטובים ביותר. לזה אנחנו קוראים אירוע. ואירוע כזה דורש מנהל. זה בדיוק מה שאנחנו – המנהלים של אחד האירועים המשמעותיים ביותר בחייכם. ד"ר ברק והצוות המקצועי שלנו כאן עבורכם, כדי להוביל אתכם בבטחה בדרך המשמעותית הזו

The post אבחנת אזוספרמיה – ניהול אירוע appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
במרפאת ד"ר ברק, אנחנו מתייחסים לאבחנה של אזוספרמיה כאל אירוע משמעותי בכל המובנים – אישי, זוגי, רגשי, ולא פעם מטלטל. אנחנו מבינים את המשמעות העצומה של האבחנה הזו ומתייחסים אליה בהתאם.

כמו כל אירוע חשוב, גם כאן נדרש מנהל אירוע מקצועי, ואנחנו כאן כדי לקחת את התפקיד הזה על עצמנו בהבנה וענווה גדולים. אירוע האזוספרמיה מכתיב סדרת פעולות מדויקת, ואנחנו כאן להוביל כל שלב בתהליך:

  • ניתוח מיקרו-טסה בידיים הטובות ביותר: המיומנות והנסיון ארוך השנים בניתוחי מיקרוטסה מבטיחים טיפול מקצועי ברמות הגבוהות ביותר.
  • הכנה הורמונלית: לעתים נדרשת הכנה הורמונלית מותאמת לקראת הניתוח, ואנחנו כאן לוודא שהיא מתבצעת באופן מיטבי.
  • תיאום וסנכרון שאיבת ביציות: תיאום מדויק של שאיבת ביציות טריה עם הניתוח להבטחת התוצאות הטובות ביותר.
  • חלון חיפוש לתאי הזרע: תכנון ותיאום מדויקים של חלון החיפוש במעבדה להגדלת הסיכוי למציאת תאי זרע.
  • הנחיות למעבדה: הנחיות מותאמות אישית למעבדה להבטחת תנאים אופטימליים להפריה ולגידול העוברים.
  • החזרת העובר: תהליך החזרת העובר בתנאים הטובים ביותר.
    לזה אנחנו קוראים אירוע. ואירוע כזה דורש מנהל. זה בדיוק מה שאנחנו – המנהלים של אחד האירועים המשמעותיים ביותר בחייכם.

ד"ר ברק והצוות המקצועי שלנו כאן עבורכם, כדי להוביל אתכם בבטחה בדרך המשמעותית הזו

The post אבחנת אזוספרמיה – ניהול אירוע appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
הִשְׁתַּדְּלוּת: המפתח להצלחה בטיפול בפוריות הגברhttps://barakivf.com/intercession/ Tue, 09 Jul 2024 12:46:17 +0000 https://barakivf.com/?p=8967"אם הייתי צריך להגדיר במילה אחת את הטיפול שלי ושל הצוות במקרי "פוריות הגבר", המילה הִשְׁתַּדְּלוּת היא ללא ספק המילה שבה הייתי בוחר." (ד"ר שלומי ברק) הטיפול בפוריות הגבר בכלל ואזוספרמיה בפרט הינו מורכב ודורש לא פעם מיקסום כל המאמצים כדי להגיע לתוצאות המקוות. זו ההשתדלות שאנו כה טובים בה וידועים בזכותה. אנחנו, ד"ר ברק וצוות המרפאה, משקיעים את כל הניסיון והמאמצים הנדרשים כדי להעניק לכם את הטיפול הטוב ביותר. ד"ר ברק וצוות המרפאה: מחויבים להצלחה שלכם במרפאתנו, אנו מבינים את החשיבות העצומה של טיפול מותאם אישית ומדויק לכל מטופל ומטופלת. כל שלב בתהליך הטיפול נבנה בקפידה, תוך דגש על מקצועיות ואנושיות ללא פשרות. ההשתדלות שלנו היא ההצלחה שלכם ההשתדלות שלנו היא מה שמניע אותנו בכל יום, בכל מפגש ובכל טיפול. היא זו שמביאה אותנו למקסם את כל המאמצים ולמצוא את הפתרונות הייחודיים והמתקדמים ביותר עבורכם.

The post הִשְׁתַּדְּלוּת: המפתח להצלחה בטיפול בפוריות הגבר appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
"אם הייתי צריך להגדיר במילה אחת את הטיפול שלי ושל הצוות במקרי "פוריות הגבר", המילה הִשְׁתַּדְּלוּת היא ללא ספק המילה שבה הייתי בוחר." (ד"ר שלומי ברק)

הטיפול בפוריות הגבר בכלל ואזוספרמיה בפרט הינו מורכב ודורש לא פעם מיקסום כל המאמצים כדי להגיע לתוצאות המקוות. זו ההשתדלות שאנו כה טובים בה וידועים בזכותה. אנחנו, ד"ר ברק וצוות המרפאה, משקיעים את כל הניסיון והמאמצים הנדרשים כדי להעניק לכם את הטיפול הטוב ביותר.

ד"ר ברק וצוות המרפאה: מחויבים להצלחה שלכם
במרפאתנו, אנו מבינים את החשיבות העצומה של טיפול מותאם אישית ומדויק לכל מטופל ומטופלת. כל שלב בתהליך הטיפול נבנה בקפידה, תוך דגש על מקצועיות ואנושיות ללא פשרות.

ההשתדלות שלנו היא ההצלחה שלכם
ההשתדלות שלנו היא מה שמניע אותנו בכל יום, בכל מפגש ובכל טיפול. היא זו שמביאה אותנו למקסם את כל המאמצים ולמצוא את הפתרונות הייחודיים והמתקדמים ביותר עבורכם.

The post הִשְׁתַּדְּלוּת: המפתח להצלחה בטיפול בפוריות הגבר appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
4 המפתחות הקריטיים למיקסום תוצאות הטיפול במקרי אזוספרמיה לא חסימתיתhttps://barakivf.com/the-critical-keys/ Sun, 07 Jul 2024 09:17:31 +0000 https://barakivf.com/?p=89541. טיפול הורמונלי מכין: הכנה נכונה עם טיפול הורמונלי מסייעת להעלאת הסיכוי למציאת זרע. כמו כן, יש ביכולתה של התגובה לטיפול ההורמונלי ללמד אותנו על הסיכוי האמיתי למציאת זרע במהלך הניתוח. 2. ניתוח מיקרוטסה בידיים של מנתח עתיר ניסיון ומקצוען בתחום: בחירת מנתח עם ניסיון רב ומומחיות בניתוחי מיקרוטסה היא קריטית. מנתח מקצוען מבטיח ביצוע מדויק ומושלם של הניתוח, מה שמעלה את הסיכויים למציאת תאי זרע ומאפשר תוצאות מוצלחות יותר. 3. פתיחת חלון חיפוש של תאי זרע הנע בין 10-14 שעות בחיפוש מעמיק והגדלה גדולה של מיקרוסקופ מיוחד: שימוש במיקרוסקופ מיוחד עם הגדלה גדולה וחלון חיפוש ממושך מאפשר חיפוש מוצלח ויעיל יותר של תאי זרע לאחר הניתוח. 4. שאיבת ביציות המצומדת לניתוח כדי להפיק את המירב והמיטב מהשילוב של זרע טרי וביציות טריות: תיאום מושלם בין שאיבת הביציות לניתוח מיקרוטסה מאפשר שימוש בזרע טרי וביציות טריות, מה שמעלה משמעותית את סיכויי ההפריה וההצלחה בטיפול. השילוב של זרע וביציות טריים מבטיח את התוצאות הטובות ביותר.

The post 4 המפתחות הקריטיים למיקסום תוצאות הטיפול במקרי אזוספרמיה לא חסימתית appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
1. טיפול הורמונלי מכין:

הכנה נכונה עם טיפול הורמונלי מסייעת להעלאת הסיכוי למציאת זרע. כמו כן, יש ביכולתה של התגובה לטיפול ההורמונלי ללמד אותנו על הסיכוי האמיתי למציאת זרע במהלך הניתוח.

2. ניתוח מיקרוטסה בידיים של מנתח עתיר ניסיון ומקצוען בתחום:

בחירת מנתח עם ניסיון רב ומומחיות בניתוחי מיקרוטסה היא קריטית. מנתח מקצוען מבטיח ביצוע מדויק ומושלם של הניתוח, מה שמעלה את הסיכויים למציאת תאי זרע ומאפשר תוצאות מוצלחות יותר.

3. פתיחת חלון חיפוש של תאי זרע הנע בין 10-14 שעות בחיפוש מעמיק והגדלה גדולה של מיקרוסקופ מיוחד:

שימוש במיקרוסקופ מיוחד עם הגדלה גדולה וחלון חיפוש ממושך מאפשר חיפוש מוצלח ויעיל יותר של תאי זרע לאחר הניתוח.

4. שאיבת ביציות המצומדת לניתוח כדי להפיק את המירב והמיטב מהשילוב של זרע טרי וביציות טריות:

תיאום מושלם בין שאיבת הביציות לניתוח מיקרוטסה מאפשר שימוש בזרע טרי וביציות טריות, מה שמעלה משמעותית את סיכויי ההפריה וההצלחה בטיפול. השילוב של זרע וביציות טריים מבטיח את התוצאות הטובות ביותר.

The post 4 המפתחות הקריטיים למיקסום תוצאות הטיפול במקרי אזוספרמיה לא חסימתית appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
האם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודדים עם אזוספרמיה?https://barakivf.com/dealing-with-azoospermia/ Sun, 07 Jul 2024 09:14:43 +0000 https://barakivf.com/?p=8953כאונדרולוג ומיקרוכירורג המתמחה בתחום, אני מבין ומודע לאתגרים והעומס הרגשי שמצב זה יכול להביא. מרפאתנו מציעה פתרון ייחודי ויעיל במיוחד: ניתוח מיקרוטסה המשולב עם שאיבת ביציות. עשרות זוגות מארה"ב ואנגליה כבר הבינו את הייחוד והיתרונות הגדולים שבשילוב והגיעו לארץ במיוחד לעבור את הטיפול במרכז שלנו. הסבר: תאי הזרע אשר נמצאו במהלך ניתוח מיקרוטסה (במקרי אזוספרמיה לא חסימתית) אינם תאי זרע רגילים. לעיתים קרובות הם רגישים מאוד ו"החוסן הפנימי" שלהם אינו כשל תאי זרע רגילים. עבור תאי זרע אלה, תהליכי הקפאה והפשרה הם תהליכים מאוד משמעותיים העלולים לפגוע בהישרדותם וביכולתם להפרות ביציות בעתיד. אנו מבינים את הסיכון הפוטנציאלי ומציעים דרך נכונה ובטוחה יותר. בניגוד לשיטות המסורתיות שבהן מבוצע הניתוח והזרע מוקפא לשימוש עתידי, מה שמוביל לעיתים קרובות לירידה באיכות הזרע ולהגברת הסיכון להיעדר הישרדות, אנו מסנכרנים את ניתוח המיקרוטסה ושאיבת הביציות. גישה זו ממקסמת את הסיכויים להצלחה בטיפול על ידי שימוש בזרע וביציות טריים, ומשפרת משמעותית את תוצאות טיפול הפוריות. עם התמחותי הכפולה בתחום האנדרולוגיה ופוריות האישה, אתם יכולים להיות בטוחים שהטיפול שלכם נמצא בידיים מקצועיות ומיומנות. גישה משולבת זו מבטיחה שכל מאמץ ייעשה כדי למקסם את התוצאות של תהליך כה משנה חיים.

The post האם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודדים עם אזוספרמיה? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
כאונדרולוג ומיקרוכירורג המתמחה בתחום, אני מבין ומודע לאתגרים והעומס הרגשי שמצב זה יכול להביא. מרפאתנו מציעה פתרון ייחודי ויעיל במיוחד: ניתוח מיקרוטסה המשולב עם שאיבת ביציות.
עשרות זוגות מארה"ב ואנגליה כבר הבינו את הייחוד והיתרונות הגדולים שבשילוב והגיעו לארץ במיוחד לעבור את הטיפול במרכז שלנו.

הסבר:

תאי הזרע אשר נמצאו במהלך ניתוח מיקרוטסה (במקרי אזוספרמיה לא חסימתית) אינם תאי זרע רגילים. לעיתים קרובות הם רגישים מאוד ו"החוסן הפנימי" שלהם אינו כשל תאי זרע רגילים. עבור תאי זרע אלה, תהליכי הקפאה והפשרה הם תהליכים מאוד משמעותיים העלולים לפגוע בהישרדותם וביכולתם להפרות ביציות בעתיד. אנו מבינים את הסיכון הפוטנציאלי ומציעים דרך נכונה ובטוחה יותר.

בניגוד לשיטות המסורתיות שבהן מבוצע הניתוח והזרע מוקפא לשימוש עתידי, מה שמוביל לעיתים קרובות לירידה באיכות הזרע ולהגברת הסיכון להיעדר הישרדות, אנו מסנכרנים את ניתוח המיקרוטסה ושאיבת הביציות. גישה זו ממקסמת את הסיכויים להצלחה בטיפול על ידי שימוש בזרע וביציות טריים, ומשפרת משמעותית את תוצאות טיפול הפוריות.

עם התמחותי הכפולה בתחום האנדרולוגיה ופוריות האישה, אתם יכולים להיות בטוחים שהטיפול שלכם נמצא בידיים מקצועיות ומיומנות. גישה משולבת זו מבטיחה שכל מאמץ ייעשה כדי למקסם את התוצאות של תהליך כה משנה חיים.

The post האם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודדים עם אזוספרמיה? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
הצלחה בניתוח מיקרוטסה היא תוצאה מצוינת, אבל האם היא תמיד מספיקה?https://barakivf.com/microtessa/ Sun, 07 Jul 2024 09:10:49 +0000 https://barakivf.com/?p=8951במסע טיפולי הפוריות, הצלחת ניתוח מיקרוטסה היא ללא ספק צעד משמעותי. עם זאת, מהניסיון הרב שלנו למדנו שזה לא תמיד מספק בכדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר. סנכרון של שאיבת ביציות טריות עם ניתוח המיקרוטסה – מהפכה בטיפול על ידי סנכרון של שאיבת ביציות טריות עם ניתוח המיקרוטסה, לא פעם, אנו יכולים לעשות הבדל דרמטי במסע הפוריות שלכם. גישה זו לא רק ממקסמת את סיכויי ההצלחה אלא גם מפחיתה את הסיכונים הקשורים בהקפאת זרע והפשרה עתידית. החלטות אמבריולוגיות קריטיות: התזמון הוא הכל המסע לא מסתיים בשאיבת זרע וביציות. קבלת ההחלטות הנכונות לגבי העוברים שנוצרו היא לא פחות מקריטית. האם יש לגדל את העוברים עד יום 5, או שיש להחזירם לרחם ביום 2 או 3? החלטות אלו יכולות להשפיע באופן משמעותי על שיעורי ההצלחה של הטיפול. גישה הוליסטית: טיפול כולל לתוצאות אופטימליות כאשר אתם בוחרים לעבור ניתוח מיקרוטסה במרפאת ד"ר שלומי ברק, אתם נהנים ממבט הוליסטי על הטיפול שלכם. ד"ר ברק מעורב בכל היבטי הטיפול – זרע, ביציות ועוברים – ומוודא שכל החלטה מותאמת למצב הייחודי שלכם. גישה כוללת זו יכולה לעיתים לעשות את כל ההבדל. למה לבחור בנו? מומחיות בסנכרון: שילוב מיקרוטסה עם שאיבת ביציות טריות לתוצאות משופרות. החלטות אמבריולוגיות מבוססות: הנחיות מקצועיות לגבי התזמון האופטימלי לגידול והחזרת עוברים. טיפול פוריות הוליסטי: מומחה שמלווה את כל מסע הטיפול שלכם, משאיבת הזרע ועד החזרת העוברים.

The post הצלחה בניתוח מיקרוטסה היא תוצאה מצוינת, אבל האם היא תמיד מספיקה? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
במסע טיפולי הפוריות, הצלחת ניתוח מיקרוטסה היא ללא ספק צעד משמעותי. עם זאת, מהניסיון הרב שלנו למדנו שזה לא תמיד מספק בכדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר.

סנכרון של שאיבת ביציות טריות עם ניתוח המיקרוטסה – מהפכה בטיפול

על ידי סנכרון של שאיבת ביציות טריות עם ניתוח המיקרוטסה, לא פעם, אנו יכולים לעשות הבדל דרמטי במסע הפוריות שלכם. גישה זו לא רק ממקסמת את סיכויי ההצלחה אלא גם מפחיתה את הסיכונים הקשורים בהקפאת זרע והפשרה עתידית.

החלטות אמבריולוגיות קריטיות: התזמון הוא הכל

המסע לא מסתיים בשאיבת זרע וביציות. קבלת ההחלטות הנכונות לגבי העוברים שנוצרו היא לא פחות מקריטית. האם יש לגדל את העוברים עד יום 5, או שיש להחזירם לרחם ביום 2 או 3? החלטות אלו יכולות להשפיע באופן משמעותי על שיעורי ההצלחה של הטיפול.

גישה הוליסטית: טיפול כולל לתוצאות אופטימליות

כאשר אתם בוחרים לעבור ניתוח מיקרוטסה במרפאת ד"ר שלומי ברק, אתם נהנים ממבט הוליסטי על הטיפול שלכם. ד"ר ברק מעורב בכל היבטי הטיפול – זרע, ביציות ועוברים – ומוודא שכל החלטה מותאמת למצב הייחודי שלכם. גישה כוללת זו יכולה לעיתים לעשות את כל ההבדל.

למה לבחור בנו?
  • מומחיות בסנכרון: שילוב מיקרוטסה עם שאיבת ביציות טריות לתוצאות משופרות.
  • החלטות אמבריולוגיות מבוססות: הנחיות מקצועיות לגבי התזמון האופטימלי לגידול והחזרת עוברים.
  • טיפול פוריות הוליסטי: מומחה שמלווה את כל מסע הטיפול שלכם, משאיבת הזרע ועד החזרת העוברים.

The post הצלחה בניתוח מיקרוטסה היא תוצאה מצוינת, אבל האם היא תמיד מספיקה? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו?https://barakivf.com/%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%aa%d7%95/ Sun, 26 Jun 2022 09:08:28 +0000 https://barakivf.com/?p=8252שימור פריון   למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו?  שימור פריון מיועד לאשה המעוניינת לשמר את פוטנציאל הפוריות שלה, לפני הדרדרות צפויה ברמת הפוריות. יש להבחין בין 2 מקרים שונים: שימור פריון על רקע רפואי שימור פריון על רקע סוציאלי   שימור פריון על רקע רפואי שימור פריון על רקע רפואי, מיועד עבור אשה אשר אובחנה עם סרטן, ועומדת לעבור טיפולי כימותרפיה/הקרנות העלולים לפגוע בפוריותה. השימור מתבצע על ידי מספר דרכים: טיפול תרופתי המפחית את מידת רגישות השחלה ופגיעותה, הקפאת ביציות/עוברים, ואף הקפאת רקמת שחלה לצורך השתלתה בעתיד. את שיטת השימור בה משתמשים, יש להתאים באופן אישי לכל מטופלת. רצוי מאד ואף הכרחי במסגרת ההליך הרפואי לטיפול בסרטן, להתייעץ עם מומחה פריון בנוגע לשימור פריון והדרכים השונות לביצוע ההליך.   שימור פריון על רקע סוציאלי שימור פריון על רקע סוציאלי, מיועד עבור נשים בגילאי ה30+, המעונינות לשמר את פוטנציאל הפוריות שלהן, לפני ירידה צפויה באיכות הביציות. בדרך כלל מדובר בשימור על רקע רווקות מאוחרת, ולעתים אף בעקבות בעיית פוריות קשה אצל בן הזוג שמחמתה לא נמצאו אצלו תאי זרע (אזוספרמיה), בציפייה לפתרונות עתידיים שיאפשרו הפקת זרע מוצלחת: חיפושים/ניתוחים חוזרים, הפריה על ידי תאי זרע ראשוניים (ספרמטידים עגולים), ועוד. על פי אישור משרד הבריאות משנת 2011, כל אישה בגיל 30-41 יכולה לבצע תהליך שימור פריון מסיבות סוציאליות, כאשר החוק מאפשר לבצע עד 4 מחזורי טיפול או עד שאיבה של 20 ביציות, המוקדם מביניהם. עם זאת יצויין כי ההליך אינו נמצא בסל הבריאות, ומימונו הוא באופן פרטי, אך בחלק מקופות החולים ובחלק מבתי החולים ניתן לבצעו במחיר מוזל.   מדוע חשוב לבצע שימור פריון? בניגוד לגבר, שממשיך לייצר תאי זרע במשך חייו הבוגרים, ולגיל יש השפעה מועטה יחסית על ייצור הזרע, אצל האשה, הגיל מהווה פקטור משמעותי ביותר מבחינת איכות הביציות שניתן להפיק ממנה, כאשר החל מגיל 32 מתחילה ירידה מסוימת באיכותן, אשר מתגברת החל מגיל 35. לביצוע ההליך בגיל צעיר, ישנה עדיפות הן מבחינת כמות הביציות שניתן להפיק בכל טיפול (כאשר  ככל שגילה צעיר יותר, גופה מגיב טוב יותר לגירוי הורמונלי, והאפשרות להגיע למספר גבוה של ביציות במחזור טיפול בודד, גבוהה משמעותית). אך הסיבה העיקרית היא איכות הביציות: מחקרים רבים ומקיפים מצביעים על כך, שהאחוזים של ביצוע הפריה מוצלחת המסתיימת בהריון תקין, שונים מאוד בהתאם לגיל האישה, כאשר אם בגיל 30 מדובר על למעלה מ 40% סיכוי למחזור טיפול, בגיל 40 ומעלה כבר מדובר על כ 4-5% סיכוי בלבד. כמו כן ישנו סיכוי גבוה יותר להולדת ילד עם תסמונת דאון וכדומה, כאשר מדובר על ביציות של אישה מבוגרת יותר. לעובדות אלו אין שייכות לסביבה הגניקולוגית של האישה, כגון מצב הרחם שלה, אלא אך ורק לאיכות הביציות. מסיבה זו, ישנה עדיפות גדולה לביצוע הפריה על ידי ביציות של אישה צעירה, שהסיכויים להצלחת הליך IVF ללידת ילד תקין, גבוהים לאין ערוך. ניתן לומר באופן מלא וברור, שעדיף לעבוד על ביצוע הפריה עם 5 ביציות של אישה בת 30, יותר מאשר עם 20 ביציות של אישה בת 40.   ביצוע ההליך ביצוע הליך שימור פריון, דומה לביצוע הליך הפריה חוץ גופית (IVF) רגיל, עד לשלב ההחזרה. המטופלת עוברת פרוטוקול טיפול במסגרתו היא נוטלת שילוב של זריקות המכילות הורמונים שונים, חלקן מיועד לגירוי השחלות להבשיל מספר גבוה של ביציות, חלקן האחר מיועד למניעת ביוץ עצמוני מוקדם טרם זמן השאיבה, ולקראת סוף ההליך הינה נוטלת זריקה נוספת לסיום הבשלת הביציות לצורך השאיבה. פרוטוקול הטיפול מותאם ספציפית עבור כל מטופלת בהתאם לפרופיל ההורמונלי שלה. בשלב הבא הביציות נשאבות תחת הרדמה, באמצעות מחט ייעודית המחוברת למשאבת ואקום ובהכוונת אולטרסאונד. מדובר בפעולה הנמשכת כ10-20 דקות, כאשר לאחריה המטופלת נשארת להתאוששות בין שעה לשעתיים.   איך נשמרות הביציות? לאחר השאיבה, הביציות עוברות הקפאה מתקדמת בהליך זיגוג (ויטריפיקציה), שבו הן מוקפאות בהליך מהיר בתוך תמיסה משמרת, דבר המונע הצטברות גבישי קרח תוך-תאיים העלולים לפגוע באיכות הביצית. הביציות המוקפאות מועברות למיכל המכיל חנקן נוזלי, המשמר אותן בטמפרטורה של 196 מעלות מינוס, וניתן לאחסנן כך במשך שנים ארוכות. סיכויי השרדות הביציות לאחר הקפאה עומדים על קרוב ל 90%. מבחינה רגולטורית, ההקפאה הינה למשך 5 שנים, כאשר בתום תקופת זמן זו יש לבקש מיחידת ה IVF את המשך ההקפאה.   כיצד ניגשים להליך שימור פריון? בשלב ראשון יש לקבוע פגישה עם הרופא המטפל, בפגישה זו הרופא יעבור על התיק הרפואי של האישה, ויבחן את מידת ההתאמה לביצוע ההליך. בשלב הבא, הרופא יפנה את האשה למספר רב של בדיקות מקיפות, בבדיקות נחלקות לכמה חלקים: בדיקות כלליות לבחינת תקינות המערכת הגניקולוגית (כגון בדיקת PAP). בדיקות לשלילת בעיות בריאותיות מסוימות. ביצוע פרופיל הורמונלי מלא (ביום 3-5 לווסת), לצורך התאמת פרוטוקול גירוי הורמונלי באופן מדויק לאישה המטופלת, ועוד. בדיקה נוספת שחשובה מאוד לביצוע, היא בדיקת AMH (רזרבה שחלתית), בדיקה זו ניתנת אינדיקציה למדידת פוטנציאל הפוריות של האישה.   השגחה על הביציות המוקפאות אשה דתית המעונינת בהשגחה הלכתית על הביציות המוקפאות, יכולה לקבל שירותי השגחה מארגוני סיוע שונים למאותגרי פוריות, כגון מכון פועה או ארגון בוני עולם, בתיאום מראש עמם.

The post למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
שימור פריון

 

למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו?

שימור פריון מיועד לאשה המעוניינת לשמר את פוטנציאל הפוריות שלה, לפני הדרדרות צפויה ברמת הפוריות.

יש להבחין בין 2 מקרים שונים:

  1. שימור פריון על רקע רפואי
  2. שימור פריון על רקע סוציאלי

 

שימור פריון על רקע רפואי

שימור פריון על רקע רפואי, מיועד עבור אשה אשר אובחנה עם סרטן, ועומדת לעבור טיפולי כימותרפיה/הקרנות העלולים לפגוע בפוריותה.

השימור מתבצע על ידי מספר דרכים: טיפול תרופתי המפחית את מידת רגישות השחלה ופגיעותה, הקפאת ביציות/עוברים, ואף הקפאת רקמת שחלה לצורך השתלתה בעתיד.

את שיטת השימור בה משתמשים, יש להתאים באופן אישי לכל מטופלת.

רצוי מאד ואף הכרחי במסגרת ההליך הרפואי לטיפול בסרטן, להתייעץ עם מומחה פריון בנוגע לשימור פריון והדרכים השונות לביצוע ההליך.

 

שימור פריון על רקע סוציאלי

שימור פריון על רקע סוציאלי, מיועד עבור נשים בגילאי ה30+, המעונינות לשמר את פוטנציאל הפוריות שלהן, לפני ירידה צפויה באיכות הביציות.

בדרך כלל מדובר בשימור על רקע רווקות מאוחרת, ולעתים אף בעקבות בעיית פוריות קשה אצל בן הזוג שמחמתה לא נמצאו אצלו תאי זרע (אזוספרמיה), בציפייה לפתרונות עתידיים שיאפשרו הפקת זרע מוצלחת: חיפושים/ניתוחים חוזרים, הפריה על ידי תאי זרע ראשוניים (ספרמטידים עגולים), ועוד.

על פי אישור משרד הבריאות משנת 2011, כל אישה בגיל 30-41 יכולה לבצע תהליך שימור פריון מסיבות סוציאליות, כאשר החוק מאפשר לבצע עד 4 מחזורי טיפול או עד שאיבה של 20 ביציות, המוקדם מביניהם. עם זאת יצויין כי ההליך אינו נמצא בסל הבריאות, ומימונו הוא באופן פרטי, אך בחלק מקופות החולים ובחלק מבתי החולים ניתן לבצעו במחיר מוזל.

 

מדוע חשוב לבצע שימור פריון?

בניגוד לגבר, שממשיך לייצר תאי זרע במשך חייו הבוגרים, ולגיל יש השפעה מועטה יחסית על ייצור הזרע, אצל האשה, הגיל מהווה פקטור משמעותי ביותר מבחינת איכות הביציות שניתן להפיק ממנה, כאשר החל מגיל 32 מתחילה ירידה מסוימת באיכותן, אשר מתגברת החל מגיל 35.

לביצוע ההליך בגיל צעיר, ישנה עדיפות הן מבחינת כמות הביציות שניתן להפיק בכל טיפול (כאשר  ככל שגילה צעיר יותר, גופה מגיב טוב יותר לגירוי הורמונלי, והאפשרות להגיע למספר גבוה של ביציות במחזור טיפול בודד, גבוהה משמעותית).

אך הסיבה העיקרית היא איכות הביציות:

מחקרים רבים ומקיפים מצביעים על כך, שהאחוזים של ביצוע הפריה מוצלחת המסתיימת בהריון תקין, שונים מאוד בהתאם לגיל האישה, כאשר אם בגיל 30 מדובר על למעלה מ 40% סיכוי למחזור טיפול, בגיל 40 ומעלה כבר מדובר על כ 4-5% סיכוי בלבד. כמו כן ישנו סיכוי גבוה יותר להולדת ילד עם תסמונת דאון וכדומה, כאשר מדובר על ביציות של אישה מבוגרת יותר. לעובדות אלו אין שייכות לסביבה הגניקולוגית של האישה, כגון מצב הרחם שלה, אלא אך ורק לאיכות הביציות.

מסיבה זו, ישנה עדיפות גדולה לביצוע הפריה על ידי ביציות של אישה צעירה, שהסיכויים להצלחת הליך IVF ללידת ילד תקין, גבוהים לאין ערוך.

ניתן לומר באופן מלא וברור, שעדיף לעבוד על ביצוע הפריה עם 5 ביציות של אישה בת 30, יותר מאשר עם 20 ביציות של אישה בת 40.

 

ביצוע ההליך

ביצוע הליך שימור פריון, דומה לביצוע הליך הפריה חוץ גופית (IVF) רגיל, עד לשלב ההחזרה.

המטופלת עוברת פרוטוקול טיפול במסגרתו היא נוטלת שילוב של זריקות המכילות הורמונים שונים, חלקן מיועד לגירוי השחלות להבשיל מספר גבוה של ביציות, חלקן האחר מיועד למניעת ביוץ עצמוני מוקדם טרם זמן השאיבה, ולקראת סוף ההליך הינה נוטלת זריקה נוספת לסיום הבשלת הביציות לצורך השאיבה.

פרוטוקול הטיפול מותאם ספציפית עבור כל מטופלת בהתאם לפרופיל ההורמונלי שלה.

בשלב הבא הביציות נשאבות תחת הרדמה, באמצעות מחט ייעודית המחוברת למשאבת ואקום ובהכוונת אולטרסאונד. מדובר בפעולה הנמשכת כ10-20 דקות, כאשר לאחריה המטופלת נשארת להתאוששות בין שעה לשעתיים.

 

איך נשמרות הביציות?

לאחר השאיבה, הביציות עוברות הקפאה מתקדמת בהליך זיגוג (ויטריפיקציה), שבו הן מוקפאות בהליך מהיר בתוך תמיסה משמרת, דבר המונע הצטברות גבישי קרח תוך-תאיים העלולים לפגוע באיכות הביצית. הביציות המוקפאות מועברות למיכל המכיל חנקן נוזלי, המשמר אותן בטמפרטורה של 196 מעלות מינוס, וניתן לאחסנן כך במשך שנים ארוכות. סיכויי השרדות הביציות לאחר הקפאה עומדים על קרוב ל 90%.

מבחינה רגולטורית, ההקפאה הינה למשך 5 שנים, כאשר בתום תקופת זמן זו יש לבקש מיחידת ה IVF את המשך ההקפאה.

 

כיצד ניגשים להליך שימור פריון?

בשלב ראשון יש לקבוע פגישה עם הרופא המטפל, בפגישה זו הרופא יעבור על התיק הרפואי של האישה, ויבחן את מידת ההתאמה לביצוע ההליך.

בשלב הבא, הרופא יפנה את האשה למספר רב של בדיקות מקיפות, בבדיקות נחלקות לכמה חלקים: בדיקות כלליות לבחינת תקינות המערכת הגניקולוגית (כגון בדיקת PAP). בדיקות לשלילת בעיות בריאותיות מסוימות. ביצוע פרופיל הורמונלי מלא (ביום 3-5 לווסת), לצורך התאמת פרוטוקול גירוי הורמונלי באופן מדויק לאישה המטופלת, ועוד.

בדיקה נוספת שחשובה מאוד לביצוע, היא בדיקת AMH (רזרבה שחלתית), בדיקה זו ניתנת אינדיקציה למדידת פוטנציאל הפוריות של האישה.

 

השגחה על הביציות המוקפאות

אשה דתית המעונינת בהשגחה הלכתית על הביציות המוקפאות, יכולה לקבל שירותי השגחה מארגוני סיוע שונים למאותגרי פוריות, כגון מכון פועה או ארגון בוני עולם, בתיאום מראש עמם.

The post למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVFhttps://barakivf.com/%d7%aa%d7%9e%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99-ivf/ Tue, 21 Jun 2022 09:17:39 +0000 https://barakivf.com/?p=8241תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVF   אנחנו רגילים לחשוב שבטיפול IVF קיימים שלושה שלבים עיקריים:  טיפול הורמונלי – גירוי שחלתי שאיבה החזרה אך, מה קורה לאחר ההחזרה? האם יש מה לעשות על מנת לשפר את הסיכוי להשרשה? כיצד עושים זאת? על כך – במאמר הבא.   הווסת החודשית נתחיל עם תיאור קצר של הווסת החודשית, הכוללת 4 שלבים. התיאור להלן הוא בהתאם למחזור של 28 יום, המספרים בסוגריים מציינים את מספר הימים בהתאם לשלב: שלב הוסת (1-4) – רירית הרחם מתפרקת ויוצאת מהגוף באמצעות דימום. השלב הפוליקולרי (5-13) – הזקיקים גדלים בשחלה ומתחילה צמיחה של רירית הרחם. שלב הביוץ (14-16) – הביצית משתחררת מהשחלה לקראת ההפריה. השלב הלוטאלי (17-28) – מתרחשים תהליכים בשחלה וברחם לקראת המחזור\ ההריון. מהסיבה שהמאמר עוסק בתמיכה לאחר ה'החזרה' (שמתבצעת מס' ימים לאחר הביוץ) ננסה להבין יותר את ה'שלב הלוטאלי'. אם נסתכל פנימה לתוך השחלה סביב המחזור, זה מה שנראה:    (התמונה מתוך ויקיפדיה: CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=801807) אנו רואים בתמונה את השינויים בשחלה במהלך מחזור הווסת: 1) דימום. 2-3) השלב הפוליקולרי. 4) ביוץ. 5) גופיף צהוב – השלב הלוטאלי. 6) הפרשת רירית הרחם. (התמונה אינה מתארת את השחלה בזמן אחד מסויים, אלא שלבים שונים בשחלה בזמנים שונים).   הרחבה: בתחילת המחזור השחלה מתחילה לגייס ביצית נבחרת שתתפתח במחזור זה, הביצית מתחילה לעבור תהליך הבשלה כשמסביבה גדל מעין שקיק קטן, לכן היא נקראת: 'זקיק', במהלך הביוץ הביצית יוצאת מתוך הזקיק ועוברת לחצוצרה (בחלק העליון של התמונה), אך מה קורה לשאר הזקיק? הזקיק נהפך ל'גופיף הצהוב' ותפקידו עתה: להפריש פרוגסטרון.   הפרוגסטרון  כאשר הביצית והזרע נפגשים בחצוצרה ומתחילים להתפתח יחד, הרחם צריכה להתאים את עצמה לקליטת העובר, קיימת מערכת מסועפת של מעין שיח בין העובר לבין הרחם המאפשרת קיומה של השרשת העובר ברחם והשגת הריון. 'רירית הרחם' היא מעטפת שהגוף בונה לאורך הדפנות הפנימיות של הרחם, המהווה מעין מזרן נח עבור העובר למנוחה נכונה והתקשרות שלו עם הרחם. השלב הראשון של רירית הרחם נבנה על ידי אסטרוגן (שהופרש מן השחלה בשלב הפוליקולרי – השבועיים הראשונים של המחזור), והמשך צמיחתה של רירית הרחם הוא על ידי הפרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב. לכן קיימת חשיבות רבה לרמות טובות של פרוגסטרון לאחר ההחזרה. נקודה חשובה נוספת: תפקוד הגופיף הצהוב מושפע תחילה מהורמון LH המופרש מההיפופיזה במח, ובהמשך מהורמון HCG (הורמון ההריון – 'בטא') המופרש מהעובר שהתחיל להתפתח.   מה קורה במהלך טיפולי IVF? בטיפולי IVF תפקוד השחלה אינו באופן הטבעי שלה – השחלה גייסה זקיקים במספר רב יותר מהרגיל כתוצאה מהגירוי השחלתי, בנוסף גירוי השחלה נוצר על ידי הורמונים ממקור חיצוני ולא באמצעות המערכת הטבעית על ידי הפרשה מהמח, התערבות זו עלולה לגרום לכך שתפקוד הגופיף הצהוב (או מדוייק יותר: הגופיפים הצהובים) אינו דומה לתפקודו באופן טבעי, ונפגעת יכולתו לייצר פרוגסטרון. לכן, דוקא בנסיון להשגת הריון בטיפולי IVF, קיימת חשיבות רבה לתמיכה נכונה ושימור רמה טובה של פרוגסטרון.   כיצד ניתנת התמיכה? התמיכה ניתנת בשני אופנים עיקריים: הראשון הוא באמצעות נטילת פרוגסטרון באופן חיצוני בנגזרותיו השונות – הסבר מיד. השני הוא על ידי לקיחת HCG ממקור חיצוני – זריקות פרגניל או אוביטרל, שישפיעו על הגופיף הצהוב בשחלה לייצר פרוגסטרון.   תמיכה על ידי פרוגסטרון תמיכה על ידי פרוגסטרון במתן פומי (דרך הפה) על פי רוב אינה יעילה, בשל העובדה שהורמון זה מתמוסס במהירות ולא ייספג בצורה טובה. קיימים תכשירים רבים של פרוגסטרון בצורות מתן שונות, השכיחים שבהם הם: קרינון – ג'ל למריחה אנדומטרין – פתילות להחדרה וגינלית אוטרגסטן – 'פנינים' להחדרה וגינלית  פרונטוגסט – זריקה תוך שרירית ישנם מספר פרוטוקולים לטיפול בתכשירים השונים, המותאמים על ידי הרופא לפי המקרה. לדוגמא – למרות שהזריקות מכילות פרוגסטרון רב יותר מבחינה כמותית, הפרוגסטרון מגיע לדם ולא ישירות לרחם, ולעתים השפעתו פחות איכותית, לעומת התכשירים הניתנים ישירות לרחם. לעומת זאת, במקרים אחרים, הספיגה ברחם אינה מספקת וקיים צורך דווקא במתן זריקות. על פי רוב הרופא יתאים את פרוטוקול הטיפול לפי ההיסטוריה הטיפולית, מידת ההשפעה של דרך המתן, תופעות לוואי ותוצאות בדיקות הדם.   ניטור רמות פרוגסטרון חשוב לדעת כי מעקב אחרי רמות הפרוגסטרון מהווה כלי חשוב ביכולת שלנו להשפיע על קבלת השרשה. לכן ישנם רופאים שמלבד בדיקת הבטא (HCG) 14 יום לאחר ההחזרה, מבקשים לבצע בדיקת פרוגסטרון באמצע – 7 ימים לאחר ההחזרה, כדי לנטר את רמות הפרוגסטרון ולהתאים את פרוטוקול התמיכה במקרה הצורך. אמנם ניטור רמות פרוגסטרון באמצעות בדיקת דם אינו מהווה שיקוף מדוייק של תמונת המצב, בשל העובדה שרמות הפרוגסטרון ברחם שונות וגבוהות בצורה משמעותית לעומת הרמות בדם, אך זוהי המדידה הטובה ביותר שניתן להציע, והרמות בדם מהוות כעין תמונת מראה לרמות הגבוהות יותר ברחם.   בהצלחה רבה ובשורות טובות!

The post תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVF appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVF

 

אנחנו רגילים לחשוב שבטיפול IVF קיימים שלושה שלבים עיקריים:

  1. טיפול הורמונלי – גירוי שחלתי
  2. שאיבה
  3. החזרה

אך, מה קורה לאחר ההחזרה? האם יש מה לעשות על מנת לשפר את הסיכוי להשרשה? כיצד עושים זאת?

על כך – במאמר הבא.

 

הווסת החודשית

נתחיל עם תיאור קצר של הווסת החודשית, הכוללת 4 שלבים.

התיאור להלן הוא בהתאם למחזור של 28 יום, המספרים בסוגריים מציינים את מספר הימים בהתאם לשלב:

  1. שלב הוסת (1-4) – רירית הרחם מתפרקת ויוצאת מהגוף באמצעות דימום.
  2. השלב הפוליקולרי (5-13) – הזקיקים גדלים בשחלה ומתחילה צמיחה של רירית הרחם.
  3. שלב הביוץ (14-16) – הביצית משתחררת מהשחלה לקראת ההפריה.
  4. השלב הלוטאלי (17-28) – מתרחשים תהליכים בשחלה וברחם לקראת המחזור\ ההריון.

מהסיבה שהמאמר עוסק בתמיכה לאחר ה'החזרה' (שמתבצעת מס' ימים לאחר הביוץ) ננסה להבין יותר את ה'שלב הלוטאלי'.

אם נסתכל פנימה לתוך השחלה סביב המחזור, זה מה שנראה:

(התמונה מתוך ויקיפדיה: CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=801807)

אנו רואים בתמונה את השינויים בשחלה במהלך מחזור הווסת: 1) דימום. 2-3) השלב הפוליקולרי. 4) ביוץ. 5) גופיף צהוב – השלב הלוטאלי. 6) הפרשת רירית הרחם.

(התמונה אינה מתארת את השחלה בזמן אחד מסויים, אלא שלבים שונים בשחלה בזמנים שונים).

 

הרחבה: בתחילת המחזור השחלה מתחילה לגייס ביצית נבחרת שתתפתח במחזור זה, הביצית מתחילה לעבור תהליך הבשלה כשמסביבה גדל מעין שקיק קטן, לכן היא נקראת: 'זקיק', במהלך הביוץ הביצית יוצאת מתוך הזקיק ועוברת לחצוצרה (בחלק העליון של התמונה), אך מה קורה לשאר הזקיק?

הזקיק נהפך ל'גופיף הצהוב' ותפקידו עתה: להפריש פרוגסטרון.

 

הפרוגסטרון

כאשר הביצית והזרע נפגשים בחצוצרה ומתחילים להתפתח יחד, הרחם צריכה להתאים את עצמה לקליטת העובר, קיימת מערכת מסועפת של מעין שיח בין העובר לבין הרחם המאפשרת קיומה של השרשת העובר ברחם והשגת הריון.

'רירית הרחם' היא מעטפת שהגוף בונה לאורך הדפנות הפנימיות של הרחם, המהווה מעין מזרן נח עבור העובר למנוחה נכונה והתקשרות שלו עם הרחם.

השלב הראשון של רירית הרחם נבנה על ידי אסטרוגן (שהופרש מן השחלה בשלב הפוליקולרי – השבועיים הראשונים של המחזור), והמשך צמיחתה של רירית הרחם הוא על ידי הפרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב.

לכן קיימת חשיבות רבה לרמות טובות של פרוגסטרון לאחר ההחזרה.

נקודה חשובה נוספת: תפקוד הגופיף הצהוב מושפע תחילה מהורמון LH המופרש מההיפופיזה במח, ובהמשך מהורמון HCG (הורמון ההריון – 'בטא') המופרש מהעובר שהתחיל להתפתח.

 

מה קורה במהלך טיפולי IVF?

בטיפולי IVF תפקוד השחלה אינו באופן הטבעי שלה – השחלה גייסה זקיקים במספר רב יותר מהרגיל כתוצאה מהגירוי השחלתי, בנוסף גירוי השחלה נוצר על ידי הורמונים ממקור חיצוני ולא באמצעות המערכת הטבעית על ידי הפרשה מהמח, התערבות זו עלולה לגרום לכך שתפקוד הגופיף הצהוב (או מדוייק יותר: הגופיפים הצהובים) אינו דומה לתפקודו באופן טבעי, ונפגעת יכולתו לייצר פרוגסטרון.

לכן, דוקא בנסיון להשגת הריון בטיפולי IVF, קיימת חשיבות רבה לתמיכה נכונה ושימור רמה טובה של פרוגסטרון.

 

כיצד ניתנת התמיכה?

התמיכה ניתנת בשני אופנים עיקריים:

הראשון הוא באמצעות נטילת פרוגסטרון באופן חיצוני בנגזרותיו השונות – הסבר מיד.

השני הוא על ידי לקיחת HCG ממקור חיצוני – זריקות פרגניל או אוביטרל, שישפיעו על הגופיף הצהוב בשחלה לייצר פרוגסטרון.

 

תמיכה על ידי פרוגסטרון

תמיכה על ידי פרוגסטרון במתן פומי (דרך הפה) על פי רוב אינה יעילה, בשל העובדה שהורמון זה מתמוסס במהירות ולא ייספג בצורה טובה.

קיימים תכשירים רבים של פרוגסטרון בצורות מתן שונות, השכיחים שבהם הם:

  1. קרינון – ג'ל למריחה
  2. אנדומטרין – פתילות להחדרה וגינלית
  3. אוטרגסטן – 'פנינים' להחדרה וגינלית
  4. פרונטוגסט – זריקה תוך שרירית

ישנם מספר פרוטוקולים לטיפול בתכשירים השונים, המותאמים על ידי הרופא לפי המקרה.

לדוגמא – למרות שהזריקות מכילות פרוגסטרון רב יותר מבחינה כמותית, הפרוגסטרון מגיע לדם ולא ישירות לרחם, ולעתים השפעתו פחות איכותית, לעומת התכשירים הניתנים ישירות לרחם. לעומת זאת, במקרים אחרים, הספיגה ברחם אינה מספקת וקיים צורך דווקא במתן זריקות.

על פי רוב הרופא יתאים את פרוטוקול הטיפול לפי ההיסטוריה הטיפולית, מידת ההשפעה של דרך המתן, תופעות לוואי ותוצאות בדיקות הדם.

 

ניטור רמות פרוגסטרון

חשוב לדעת כי מעקב אחרי רמות הפרוגסטרון מהווה כלי חשוב ביכולת שלנו להשפיע על קבלת השרשה.

לכן ישנם רופאים שמלבד בדיקת הבטא (HCG) 14 יום לאחר ההחזרה, מבקשים לבצע בדיקת פרוגסטרון באמצע – 7 ימים לאחר ההחזרה, כדי לנטר את רמות הפרוגסטרון ולהתאים את פרוטוקול התמיכה במקרה הצורך.

אמנם ניטור רמות פרוגסטרון באמצעות בדיקת דם אינו מהווה שיקוף מדוייק של תמונת המצב, בשל העובדה שרמות הפרוגסטרון ברחם שונות וגבוהות בצורה משמעותית לעומת הרמות בדם, אך זוהי המדידה הטובה ביותר שניתן להציע, והרמות בדם מהוות כעין תמונת מראה לרמות הגבוהות יותר ברחם.

 

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

The post תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVF appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
בדיקות זרע, מה השתנה?https://barakivf.com/%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a8%d7%a2-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94/ Thu, 26 May 2022 11:07:17 +0000 https://barakivf.com/?p=8220זוג יקר הגיע למרפאה לאחר שנים רבות של טיפולים, בשנתיים האחרונות – 13 טיפולי IVF חוזרים ללא תוצאה. האישה נבדקה היטב – לא נמצא גורם שמסביר את התוצאה. בדיקת הזרע הראתה את התוצאה הבאה: לסיכום: נפח נמוך, ריכוז נמוך מאד (1.2), ללא תאים בתנועה נתוני זרע דומים התקבלו לאורך זמן במשך הטיפולים ד"ר ברק בדק את התיק היטב מכל הכיוונים, והגיע למסקנה שאיכות הזרע היא הגורם לכך שלא מתקבלים עוברים איכותיים להחזרה. לגבר פרופיל הורמונלי תקין לחלוטין. וריקוצלה בינונית, לא משהו שמסביר את איכות הזרע (בוודאי לא את הנפח הנמוך). המטופל לא עבר שום טיפול, לא לקח שום תוסף, וכו". בהפרש של חודשיים, ביצע בדיקת זרע נוספת, בה התקבלו התוצאות הבאות: לסיכום: נפח תקין, שיפור משמעותי בריכוז הזרע (8), סוכ"ס הושגה תנועה, ולא סתם – 75% תנועה בדרגה 3! מה השתנה? איך זה יכול להיות??… נחזור מעט לתחילת הסיפור: ד"ר ברק בדק את המטופל מכל הכיוונים, לא נראה גורם שמסביר את התוצאה, לאחר תשאול נוסף, המטופל סיפר על קושי במתן הזרע ל-IVF, בגלל לחץ משעת ההגעה, הקונדום, דבר שחזר על עצמו לאורך הזמן, ולא הופיע במהלך חיי הזוג הרגילים. ד"ר ברק הגיע למסקנה שכיון שאין נתינה חזקה של זרע, מה שיוצא לבדיקה הוא רק הנוזל הנמצא באזור הערמונית שנשפך החוצה, אך לא הנוזל שנמצא עמוק יותר באיזור שלפוחיות הזרע. דבר זה מסביר כמובן את הנפח הנמוך, אך גם את הריכוז הנמוך, והתנועתיות החסרה לחלוטין: מדובר בתאי זרע ש"נתקעים" באיזור זה במשך זמן ממושך ונחשפים לאוסידנטים, ובנוסף, הנוזל שבערמונית אינו מכיל את החומרים המגנים ומזינים את תאי הזרע (שמקורם בשלפוחיות), אלא אדרבה, נוזל הערמונית לבדו עלול להכיל גורמים הפוגעים בתאי הזרע. ד"ר ברק המליץ על מתן זרע באמצעות מכשיר PVS הנמצא אצלנו במרפאה, לאחר קבלת היתר ממורה הוראה, בוצעה הבדיקה באופן זה, ואת התוצאות ניתן לראות למעלה… הסיפור הזה מלמד הרבה, גם על חשיבות מבט מעמיק יותר על הגבר – הזוג טופל במקום פרטי ידוע שוב ושוב ושוב, ללא שנשלחו פעם אחת למומחה לפריון הגבר, וגם על הרלוונטיות של אופן מתן הזרע על איכות הזרע המתקבלת, מבחינה הלכתית – אולי יש עדיפות למתן זרע פעם אחת באמצעות PVS, לעומת מתן שוב ושוב בקונדום? מה עם האישה שקבלה שוב ושוב הורמונים, כנראה הרבה מהם היה ניתן לחסוך, האם הדבר לא מהווה סיבה להתיר? לא באתי אלא לחדד את הצדדים לפני הרבנים. כאן המקום גם להודות למכון פועה ובפרט לרב דב פופר, שחידדו והכניסו למודעות את השימוש במכשיר PVS כפתרון לבעיות פסיכוגניות במתן הזרע, דבר שהציל לזוגות רבים את חיי הנישואין, מהסיפור הזה (ורבים דומים שראינו במרפאה) אנו למדים על חשיבות המכשיר למתן זרע חד-פעמי, לזוגות שאינם חווים בעיה באופן רגיל. בנוגע לזוג הנ"ל – אנו מאד מקוים שלאחר תיקון וריקוצלה שעתה נבצע, נקבל איכות זרע עוד יותר טובה (בעיקר מבחינת ריכוז), ומי יודע, אולי נצליח לחסוך לזוג את הצורך בטיפולי פוריות בכלל. והמשך בשורות טובות!

The post בדיקות זרע, מה השתנה? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
זוג יקר הגיע למרפאה לאחר שנים רבות של טיפולים, בשנתיים האחרונות – 13 טיפולי IVF חוזרים ללא תוצאה.
האישה נבדקה היטב – לא נמצא גורם שמסביר את התוצאה.
בדיקת הזרע הראתה את התוצאה הבאה:
image.png
לסיכום: נפח נמוך, ריכוז נמוך מאד (1.2), ללא תאים בתנועה נתוני זרע דומים התקבלו לאורך זמן במשך הטיפולים
ד"ר ברק בדק את התיק היטב מכל הכיוונים, והגיע למסקנה שאיכות הזרע היא הגורם לכך שלא מתקבלים עוברים איכותיים להחזרה.
לגבר פרופיל הורמונלי תקין לחלוטין.
וריקוצלה בינונית, לא משהו שמסביר את איכות הזרע (בוודאי לא את הנפח הנמוך).
המטופל לא עבר שום טיפול, לא לקח שום תוסף, וכו". בהפרש של חודשיים,
ביצע בדיקת זרע נוספת, בה התקבלו התוצאות הבאות:
image.png
לסיכום: נפח תקין, שיפור משמעותי בריכוז הזרע (8), סוכ"ס הושגה תנועה, ולא סתם – 75% תנועה בדרגה 3!
מה השתנה?
איך זה יכול להיות??…
נחזור מעט לתחילת הסיפור:
ד"ר ברק בדק את המטופל מכל הכיוונים, לא נראה גורם שמסביר את התוצאה, לאחר תשאול נוסף, המטופל סיפר על קושי במתן הזרע ל-IVF,
בגלל לחץ משעת ההגעה, הקונדום, דבר שחזר על עצמו לאורך הזמן, ולא הופיע במהלך חיי הזוג הרגילים.
ד"ר ברק הגיע למסקנה שכיון שאין נתינה חזקה של זרע, מה שיוצא לבדיקה הוא רק הנוזל הנמצא באזור הערמונית שנשפך החוצה, אך לא הנוזל שנמצא עמוק יותר באיזור שלפוחיות הזרע. דבר זה מסביר כמובן את הנפח הנמוך, אך גם את הריכוז הנמוך, והתנועתיות החסרה לחלוטין: מדובר בתאי זרע ש"נתקעים" באיזור זה במשך זמן ממושך ונחשפים לאוסידנטים,
ובנוסף, הנוזל שבערמונית אינו מכיל את החומרים המגנים ומזינים את תאי הזרע (שמקורם בשלפוחיות), אלא אדרבה, נוזל הערמונית לבדו עלול להכיל גורמים הפוגעים בתאי הזרע.
ד"ר ברק המליץ על מתן זרע באמצעות מכשיר PVS הנמצא אצלנו במרפאה, לאחר קבלת היתר ממורה הוראה, בוצעה הבדיקה באופן זה, ואת התוצאות ניתן לראות למעלה…
הסיפור הזה מלמד הרבה, גם על חשיבות מבט מעמיק יותר על הגבר – הזוג טופל במקום פרטי ידוע שוב ושוב ושוב, ללא שנשלחו פעם אחת למומחה לפריון הגבר,
וגם על הרלוונטיות של אופן מתן הזרע על איכות הזרע המתקבלת, מבחינה הלכתית – אולי יש עדיפות למתן זרע פעם אחת באמצעות PVS, לעומת מתן שוב ושוב בקונדום?
מה עם האישה שקבלה שוב ושוב הורמונים, כנראה הרבה מהם היה ניתן לחסוך, האם הדבר לא מהווה סיבה להתיר? לא באתי אלא לחדד את הצדדים לפני הרבנים.
כאן המקום גם להודות למכון פועה ובפרט לרב דב פופר, שחידדו והכניסו למודעות את השימוש במכשיר PVS כפתרון לבעיות פסיכוגניות במתן הזרע,
דבר שהציל לזוגות רבים את חיי הנישואין, מהסיפור הזה (ורבים דומים שראינו במרפאה) אנו למדים על חשיבות המכשיר למתן זרע חד-פעמי, לזוגות שאינם חווים בעיה באופן רגיל.
בנוגע לזוג הנ"ל – אנו מאד מקוים שלאחר תיקון וריקוצלה שעתה נבצע, נקבל איכות זרע עוד יותר טובה (בעיקר מבחינת ריכוז), ומי יודע, אולי נצליח לחסוך לזוג את הצורך בטיפולי פוריות בכלל.
והמשך בשורות טובות!

The post בדיקות זרע, מה השתנה? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
הומוגני או הטרוגני? – מבט מעמיק יותר על ניתוח מיקרו טסהhttps://barakivf.com/%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%92%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%91%d7%98-%d7%9e%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a7-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%a0/ Sun, 22 May 2022 11:00:57 +0000 https://barakivf.com/?p=8215בפעם הקודמת סיפרנו לכם על רמות FSH והעובדה שאינן מהוות אינדיקציה לסיכויים להפקת זרע בניתוח. הפעם נתקדם מעט ונספר לכם על מאחורי הקלעים של ניתוח המיקרו טסה: בסיומו של כל ניתוח ד"ר ברק מתקשר אלי ואנו עורכים שיחה בה ד"ר ברק מספר לי על תהליך הניתוח (כרגיל אצלנו, הכל מתועד בטבלאות מסודרות), בתחילת השיחה אני שואל את ד"ר ברק שאלה קבועה: הומוגני או הטרוגני?? תיכף נסביר, רק חשוב שתדעו – התשובה לשאלה הזו היא בעלת כח הניבוי המשמעותי ביותר לתוצאות הניתוח! במהלך ניתוח מיקרוטסה נעשית פתיחת של מעטפת האשך, והאנדרולוג המנתח מבצע חיפוש מדוקדק של איזורים טובים יותר באשך – אבוביות זרע בעלות מראה מעובה יחסית לחברותיהן. אבוביות אלה הינן בעלות פוטנציאל גבוה יותר להמצאות תאי זרע. במהלך הפתיחה, ישנן 2 תמונות עיקריות שלאחת מהן נחשף המנתח: מראה הומוגני – בכל רחבי האשך נראות אבוביות שמנות הנראות טוב, בעלות מראה זהה. מראה הטרוגני – המראה של האשך כאילו עבר טראומה, נראות הרבה אבוביות אטרופיות, ופה ושם איים זעירים של אבוביות מעובות יותר. לכאורה היה נראה שככל שיותר אבוביות הינן בעלות מראה טוב יותר, כך הסיכויים להפקת זרע גבוהים יותר. אבל המציאות הפוכה לחלוטין! מניסיוננו אני יכול לספר, שכשאאשר קבלתי תשובה "הטרוגני", נמצא זרע במעל 75% מהמקרים! (באחוזים גבוהים מהם קבלנו את התשובה על מציאת הזרע רק שעות רבות לאחר השיחה הזו, בחיפוש המדוקדק והממושך המבוצע אצלנו בכל ניתוח). לעומת זאת כאשר התשובה הייתה "הומוגני", אחוזי מציאת הזרע נמוכים משמעותית. הסבר אפשרי: אשך במצב הטרוגני נגרם כתוצאה מתהליך אטרופיה של הגוף, רקמות האשך עוברות מסיבות שונות (לעתים אינן ידועות) תהליך של דלדול, אך נשארים איזורים שלא נפגעו ושמרו על פוטנציאל ייצור הזרע שלהם. לעומת זאת במקרה של אשך הומוגני עם אבוביות בעלות מראה תקין, תופעה של אזוספרמיה לא חסימתית נובעת כנראה מחוסר התפתחות/ העדר תאי ספרמטוגניה. ומכאן לנושא הקודם: ייתכן ובמקרים רבים רמות גבוהות של FSH נובעות מאותו תהליך דלדול שתארנו במראה אשך הטרוגני, בתגובה ההיפופיזה במח מפרישה כמות גבוהה של FSH, ולכן לרמות FSH גבוהות אין אינדיקציה שלילית ביחס להפקת זרע בניתוח. בברכה והצלחה בהמשך, רק בשורות טובות!

The post הומוגני או הטרוגני? – מבט מעמיק יותר על ניתוח מיקרו טסה appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
בפעם הקודמת סיפרנו לכם על רמות FSH והעובדה שאינן מהוות אינדיקציה לסיכויים להפקת זרע בניתוח.
הפעם נתקדם מעט ונספר לכם על מאחורי הקלעים של ניתוח המיקרו טסה:
בסיומו של כל ניתוח ד"ר ברק מתקשר אלי ואנו עורכים שיחה בה ד"ר ברק מספר לי על תהליך הניתוח (כרגיל אצלנו, הכל מתועד בטבלאות מסודרות),
בתחילת השיחה אני שואל את ד"ר ברק שאלה קבועה: הומוגני או הטרוגני??
תיכף נסביר, רק חשוב שתדעו – התשובה לשאלה הזו היא בעלת כח הניבוי המשמעותי ביותר לתוצאות הניתוח!
במהלך ניתוח מיקרוטסה נעשית פתיחת של מעטפת האשך, והאנדרולוג המנתח מבצע חיפוש מדוקדק של איזורים טובים יותר באשך – אבוביות זרע בעלות מראה מעובה יחסית לחברותיהן.
אבוביות אלה הינן בעלות פוטנציאל גבוה יותר להמצאות תאי זרע.
במהלך הפתיחה, ישנן 2 תמונות עיקריות שלאחת מהן נחשף המנתח:
מראה הומוגני – בכל רחבי האשך נראות אבוביות שמנות הנראות טוב, בעלות מראה זהה.
מראה הטרוגני – המראה של האשך כאילו עבר טראומה, נראות הרבה אבוביות אטרופיות, ופה ושם איים זעירים של אבוביות מעובות יותר.
לכאורה היה נראה שככל שיותר אבוביות הינן בעלות מראה טוב יותר, כך הסיכויים להפקת זרע גבוהים יותר.
אבל המציאות הפוכה לחלוטין!
מניסיוננו אני יכול לספר, שכשאאשר קבלתי תשובה "הטרוגני", נמצא זרע במעל 75% מהמקרים! (באחוזים גבוהים מהם קבלנו את התשובה על מציאת הזרע רק שעות רבות לאחר השיחה הזו, בחיפוש המדוקדק והממושך המבוצע אצלנו בכל ניתוח).
לעומת זאת כאשר התשובה הייתה "הומוגני", אחוזי מציאת הזרע נמוכים משמעותית.
הסבר אפשרי:
אשך במצב הטרוגני נגרם כתוצאה מתהליך אטרופיה של הגוף, רקמות האשך עוברות מסיבות שונות (לעתים אינן ידועות) תהליך של דלדול, אך נשארים איזורים שלא נפגעו ושמרו על פוטנציאל ייצור הזרע שלהם.
לעומת זאת במקרה של אשך הומוגני עם אבוביות בעלות מראה תקין, תופעה של אזוספרמיה לא חסימתית נובעת כנראה מחוסר התפתחות/ העדר תאי ספרמטוגניה.
ומכאן לנושא הקודם:
ייתכן ובמקרים רבים רמות גבוהות של FSH נובעות מאותו תהליך דלדול שתארנו במראה אשך הטרוגני, בתגובה ההיפופיזה במח מפרישה כמות גבוהה של FSH, ולכן לרמות FSH גבוהות אין אינדיקציה שלילית ביחס להפקת זרע בניתוח.
בברכה והצלחה בהמשך,
רק בשורות טובות!

The post הומוגני או הטרוגני? – מבט מעמיק יותר על ניתוח מיקרו טסה appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
תאים בודדים ו-FSH גבוה – בהכרח מדובר בכשל אשכי?https://barakivf.com/%d7%aa%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%93%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95-fsh-%d7%92%d7%91%d7%95%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%97-%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%9b%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a9/ Thu, 19 May 2022 10:54:02 +0000 https://barakivf.com/?p=8206במהלך הפעילות אנחנו לומדים על החשיבות להפעיל את המח בכל מקרה מחדש, לבדוק ביסודיות כל פרט, והכי חשוב – לא להיות שבוי בקונספציה! גם אם נראה בבירור שהכיוון נוטה לבעיה מסויימת, עלינו לפתוח את העיניים לכיוונים נוספים. הפעם נביא לפניכם מקרה חשוב, מעניין ומלמד: הגיע למרפאה מטופל, שבבדיקות זרע לאחר סרכוז נראו תאים בודדים בלבד ללא תנועה. גם בחיפוש מעמיק היתה תוצאה דומה. בפרופיל – FSH 15.1, עם עלייה ברמות במהלך השנה האחרונה. גם US אשכים בקופ"ח קבע שהמראה תקין, ללא מראה מעובה באפידידימיס (זיכרו את המשפט האחרון!).   כל אחד מאיתנו שהיה נתקל במקרה כזה, ככל הנראה היה קובע לעצמו ללא ספק שמדובר בכשל אשכי. ואז – ככל הנראה היה ממליץ למטופל להקפיא מס' מנות בדחיפות, לפני שח"ו ייהפך ל-NOA (אזוספרמיה לא חסימתית), וגם בחיפוש לא יימצאו זרע כלל.   כן, גם אני הכותב שגיתי בכך, וכיון שהמטופל התעכב הרבה עם התור, הסברתי לו שלכל הפחות חשוב יקפיא מס' מנות, ייעוץ שכזה ובכלל איני אוהב לעשות כלל ללא הוראת רופא, אך חשתי שאין כאן ברירה אחרת ואני חייב לדאוג לו לפני שיהיה מאוחר. האמת, גם טובים ממני המליצו לו המלצה דומה.   המטופל הגיע לפגישת ייעוץ אצל ד"ר ברק, והאבחון היה מפתיע. לאחר שיחה עם המטופל והתרשמות ראשונית שאין סיבה לתוצאה בבדיקת הזרע מלבד כשל אשכי, ד"ר ברק בדרכו היסודית לבחון כל פרט ביצע למטופל US ייחודי לאפידידימיס.   כך נראה אפידידימיס תקין:     ניתן לראות את המרקם החלק והאחיד. אבל כך היה נראה האפדידימיס של המטופל:     ניתן לראות מיד את הבועה השחורה במרכז ואת המעין חריצים שסביבותיה. הגורם לכך הוא חסימה חלקית בהמשך מעבר הזרע, מה שגורם לזרע להאגר באפדידימיס וגורם לניפוח שלו.   איך קבעתי בבירור שמדובר בחסימה?! המטופל עבר בתקופה האחרונה טזה ע"י ד"ר ברק למציאת זרע, נצפו בקלות כמויות גדולות של תאי זרע בתנועה טובה, והוקפאו 7 מבחנות מכמות אבוביות מינימלית!   עכשיו נספר עוד פרט חשוב: המטופלים האלה כבר ניסו לבצע IVF עם התאים הבודדים שנמצאו, טרם הגיעו לאבחון אצל ד"ר ברק. בשני סבבים הושג שיעור הפריות ועוברים נמוך מאד, ללא השרשה. בירור RIF (כשלון השרשה חוזר) של האשה, כולל היסטרוסקופיה, בירור קרישיות יתר ועוד, יצא תקין. אחרי האבחון החסימתי התשובה לזה ברורה: זרע שנתקל בחסימה חלקית, עד הגעתו לשפיכה הוא שוהה בגוף במשך זמן ארוך הרבה יותר מהנורמל, וגם באיזורים ומעברים הרבה יותר בעיתיים, מה שגורם לו לשהות עם סביבה עויינת הרווייה באוקסידנטים וגורמים מחמצנים, המשפיעים באופן אקוטי על פוטנציאל ההפריה של הזרע והתפתחותו עם הביצית לעובר תקין.   חשוב לדעת שבמקרים כגון אלה גם לקיחת אנטיאוקסידנטים אינה מועילה, בשל הריבוי הקיצוני של הגורמים המזיקים לזרע. זו גם הסיבה שמיותר לקחת זרע כזה ולנסות לבצע לו אקטיבציה וכדומה, הרי זה דומה לנסיון להחיות מתים עם משאבת אופניים.   חשוב לציין שממש לא מדובר במקרה הראשון של חסימה עם FSH גבוה שאובחנה באמצעות US לאפידידימיס. רק במהלך השנה-שנה וחצי האחרונות היו במרפאתינו 10 מקרים כאלו, חלקם עם חסימה חלקית. רובם כבר נותחו והופק מהאשך/ אפידידימיס זרע רב ואיכותי.   ברוב המקרים הגורם לחסימה הוא ככל הנראה דלקת, לעתים יכולה להיות משהו נשכח מהילדות, שלשמחתינו פגעה רק בדרכי הזרע ולא באשך עצמו, אך בחלק מהמקרים אין הסבר ידוע. אין גם הסבר ברור לרמות FSH הגבוהות, ייתכן ושאריות של הדלקת גורמות לכך, או שבחלק מהמקרים מדובר בתמונה מעורבת עם כשל מסויים בייצור הזרע באשך, אך בודאי לא כזה המצריך ניתוח מיקרוטסה וכו'.   אז מה למדנו: אחד המשפטים הראשונים ששמעתי מד"ר ברק: "השיעור הראשון בבי"ס לרפואה הוא שמטפלים באנשים, לא בבדיקות". כמה חשוב לצאת מהקיבוע ולא לוותר על כל חלק בבירור, ובפרט US איכותי לאפידידימיס. יש מושג מעניין של "חסימה חלקית", שבהרבה מקרים מתבטא באיכות זרע מאד ירודה עם פוטנציאל הפריה נמוך.   בשורות טובות והמשך עשייה פורה לכולם!

The post תאים בודדים ו-FSH גבוה – בהכרח מדובר בכשל אשכי? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>
במהלך הפעילות אנחנו לומדים על החשיבות להפעיל את המח בכל מקרה מחדש,
לבדוק ביסודיות כל פרט, והכי חשוב – לא להיות שבוי בקונספציה!
גם אם נראה בבירור שהכיוון נוטה לבעיה מסויימת, עלינו לפתוח את העיניים לכיוונים נוספים.

הפעם נביא לפניכם מקרה חשוב, מעניין ומלמד:
הגיע למרפאה מטופל, שבבדיקות זרע לאחר סרכוז נראו תאים בודדים בלבד ללא תנועה.
גם בחיפוש מעמיק היתה תוצאה דומה. בפרופיל – FSH 15.1, עם עלייה ברמות במהלך השנה האחרונה.
גם US אשכים בקופ"ח קבע שהמראה תקין, ללא מראה מעובה באפידידימיס (זיכרו את המשפט האחרון!).
כל אחד מאיתנו שהיה נתקל במקרה כזה, ככל הנראה היה קובע לעצמו ללא ספק שמדובר בכשל אשכי.
ואז – ככל הנראה היה ממליץ למטופל להקפיא מס' מנות בדחיפות, לפני שח"ו ייהפך ל-NOA (אזוספרמיה לא חסימתית),
וגם בחיפוש לא יימצאו זרע כלל.
כן, גם אני הכותב שגיתי בכך, וכיון שהמטופל התעכב הרבה עם התור, הסברתי לו שלכל הפחות חשוב יקפיא מס' מנות,
ייעוץ שכזה ובכלל איני אוהב לעשות כלל ללא הוראת רופא, אך חשתי שאין כאן ברירה אחרת ואני חייב לדאוג לו לפני שיהיה מאוחר.
האמת, גם טובים ממני המליצו לו המלצה דומה.
המטופל הגיע לפגישת ייעוץ אצל ד"ר ברק, והאבחון היה מפתיע.
לאחר שיחה עם המטופל והתרשמות ראשונית שאין סיבה לתוצאה בבדיקת הזרע מלבד כשל אשכי, ד"ר ברק בדרכו היסודית לבחון
כל פרט ביצע למטופל US ייחודי לאפידידימיס.
כך נראה אפידידימיס תקין:

ניתן לראות את המרקם החלק והאחיד.
אבל כך היה נראה האפדידימיס של המטופל:
ניתן לראות מיד את הבועה השחורה במרכז ואת המעין חריצים שסביבותיה.
הגורם לכך הוא חסימה חלקית בהמשך מעבר הזרע, מה שגורם לזרע להאגר באפדידימיס וגורם לניפוח שלו.
איך קבעתי בבירור שמדובר בחסימה?! המטופל עבר בתקופה האחרונה טזה ע"י ד"ר ברק למציאת זרע,
נצפו בקלות כמויות גדולות של תאי זרע בתנועה טובה, והוקפאו 7 מבחנות מכמות אבוביות מינימלית!
עכשיו נספר עוד פרט חשוב:
המטופלים האלה כבר ניסו לבצע IVF עם התאים הבודדים שנמצאו, טרם הגיעו לאבחון אצל ד"ר ברק.
בשני סבבים הושג שיעור הפריות ועוברים נמוך מאד, ללא השרשה.
בירור RIF (כשלון השרשה חוזר) של האשה, כולל היסטרוסקופיה, בירור קרישיות יתר ועוד, יצא תקין.
אחרי האבחון החסימתי התשובה לזה ברורה:
זרע שנתקל בחסימה חלקית, עד הגעתו לשפיכה הוא שוהה בגוף במשך זמן ארוך הרבה יותר מהנורמל, וגם באיזורים ומעברים הרבה יותר בעיתיים,
מה שגורם לו לשהות עם סביבה עויינת הרווייה באוקסידנטים וגורמים מחמצנים, המשפיעים באופן אקוטי על פוטנציאל ההפריה של הזרע והתפתחותו
עם הביצית לעובר תקין.
חשוב לדעת שבמקרים כגון אלה גם לקיחת אנטיאוקסידנטים אינה מועילה, בשל הריבוי הקיצוני של הגורמים המזיקים לזרע.
זו גם הסיבה שמיותר לקחת זרע כזה ולנסות לבצע לו אקטיבציה וכדומה, הרי זה דומה לנסיון להחיות מתים עם משאבת אופניים.
חשוב לציין שממש לא מדובר במקרה הראשון של חסימה עם FSH גבוה שאובחנה באמצעות US לאפידידימיס.
רק במהלך השנה-שנה וחצי האחרונות היו במרפאתינו 10 מקרים כאלו, חלקם עם חסימה חלקית.
רובם כבר נותחו והופק מהאשך/ אפידידימיס זרע רב ואיכותי.
ברוב המקרים הגורם לחסימה הוא ככל הנראה דלקת, לעתים יכולה להיות משהו נשכח מהילדות, שלשמחתינו פגעה רק בדרכי הזרע ולא באשך עצמו, אך בחלק מהמקרים אין הסבר ידוע.
אין גם הסבר ברור לרמות FSH הגבוהות, ייתכן ושאריות של הדלקת גורמות לכך, או שבחלק מהמקרים מדובר בתמונה מעורבת עם כשל מסויים בייצור הזרע באשך, אך בודאי לא כזה המצריך ניתוח מיקרוטסה וכו'.
אז מה למדנו:
  1. אחד המשפטים הראשונים ששמעתי מד"ר ברק: "השיעור הראשון בבי"ס לרפואה הוא שמטפלים באנשים, לא בבדיקות".
  2. כמה חשוב לצאת מהקיבוע ולא לוותר על כל חלק בבירור, ובפרט US איכותי לאפידידימיס.
  3. יש מושג מעניין של "חסימה חלקית", שבהרבה מקרים מתבטא באיכות זרע מאד ירודה עם פוטנציאל הפריה נמוך.
בשורות טובות והמשך עשייה פורה לכולם!

The post תאים בודדים ו-FSH גבוה – בהכרח מדובר בכשל אשכי? appeared first on המרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר – דר שלומי ברק.

]]>