אובחנת עם רזרבה שחלתית נמוכה/ ירודה?
עברת מספר טיפולי IVF במינונים גבוהים אשר הסתיימו באחד או יותר מהבאים? – העדר גדילה של זקיקים – שאיבת זקיקים ללא ביציות – העדר הפריה – עוברים באיכות נמוכה – העדר השרשה (אין הריון..) איך מתקדמים מכאן???? טיפולי IVF במינונים גבוהים אינם בהכרח הטיפול האידאלי למטופלות עם רזרבה שחלתית ירודה. אין זה נדיר לשמוע סיפורים על נשים עם רזרבה שחלתית ירודה אשר טופלו במינונים גבוהים ללא גדילה של זקיקים.. (ולא חשוב כמה גבוה היה המינון בו טופלו). נשים אלו יתויגו כ"לא מגיבות לטיפול" (non-responders) עם כל ההשלכות – הרפואיות והרגשיות. במקרים אחרים גדלים מעט זקיקים אשר חלקם "ריקים"? בסופו של תהליך מוחזר עובר אחד או שניים ואז עולה התהייה – מה הטעם במתן מינון גבוה?? במרכז הרב תחומי לפריון האשה והגבר אנו מאמינים בטיפולי IVF במינון נמוך במקרים בהם אובחנה רזרבה שחלתית ירודה. יתרונות המינון הנמוך: יחס זקיק-עובר ראוי להחזרה גבוה יותר לעתים גיוס מספר גבוה יותר של זקיקים עוברים באיכות טובה יותר הריון!!!
תסמונת קליינפלטר וטסטוסטרון – מאמר המשך
במאמר הקודם הצגנו לכם סקירה העוסקת בתסמונת קליינפלטר ופוריות הגבר. במאמר הנוכחי נתמקד בקשר שבין תסמונת קליינפלטר לערכי טסטוסטרון, בחלק הנוגע לבריאות הגבר באופן כללי. טסטוסטרון להורמון טסטוסטרון חשיבות גבוהה לבריאות הגבר באופן כללי, ובפרט לפוריות הגבר. ההורמון מיוצר באשכים בהשפעת הפרשת הורמונים גונדוטרופינים (FSH ו-LH) מההיפופיזה במח. בהקשר לפריון הגבר – ההורמון מעודד את הליך ייצור הזרע באשך. בנוגע לבריאות הגבר – ההורמון עובר דרך זרם הדם, מגיע לרקמות שונות בגוף, ומסייע בבנייתן ותפקודן התקין. מהו אמצעי טיפול? כאשר רמות טסטוסטרון נמוכות, קיימים שני סוגי טיפולים להעלאת הערכים: טיפול בטסטוסטרון ישיר (בג'ל – אנדרוג'ל ועוד/ זריקות – טסטווירון, נבידו ועוד). עידוד הורמונלי של האשכים לייצר יותר טסטוסטרון (באמצעות טיפול תרופתי – אנסטרזול, איקקלומין/ זריקות – פרגניל, גונל F, מנופור, ועוד). האופן המומלץ לטיפול במאובחני קליינפלטר בעלי תסמונת קליינפלטר עלולים לסבול מבעיות בריאותיות שונות (כגון ירידה בצפיפות עצם – אוסטאופורוזיס, שומנים גבוהים בדם, יל"ד, סכרת, ועוד) בשל רמות טסטוסטרון נמוכות. חובה לטפל בכך. אך חשוב לדעת: נטילת טסטוסטרון ישיר, עשויה להיות נוחה יותר, ויתכן אף מומלצת יותר מבחינה בריאותית, אך בעלת השפעה שלילית על הפוריות. טסטוסטרון שניטל באופן ישיר, מגיע רק לזרם הדם ומסייע לבריאות, אך אינו מגיע לאשכים. בנוסף, בשל רמות טסטוסטרון תקינות בדם, המערכת ההורמונלית מזהה שקיים מספיק טסטוסטרון בגוף, ומפסיקה את ייצורו באשכים. תופעה זו פוגעת בפוריות. לכן, כל עוד שלא בוצע שימור פוריות לגבר, אין לטפל בשום אופן באמצעות טסטוסטרון ישיר, אלא רק באמצעות עידוד האשכים לייצר יותר טסטוסטרון. הפקת זרע אשכית כפי שנכתב במאמר הקודם, ברוב המוחלט של המקרים, נצטרך לנסות לבצע הפקת זרע מהאשך בפעולה כירורגית. לחשיבות הורמון טסטוסטרון השפעה גם על בחירת דרך הטיפול: רקמת האשך מייצרת זרע וכן טסטוסטרון. כאשר רקמות אשך נלקחות בניתוח, עלולה להיות לכך השפעה על פוטנציאל ייצור הטסטוסטרון באשך. לכן, בפרט במקרים של תסמונת קליינפלטר כאשר גודל האשכים מלכתחילה קטן יחסית, קיימת חשיבות גבוהה לניתוח בשיטת המיקרו טסה (MicroTESE), בה המנתח בוחן את רקמת האשך באמצעות מיקרוסקופ, נמנע מפגיעה ברקמות האשך וכלי הדם המזינים את הרקמות, ודוגם דגימות מיקרוסקופיות זעירות. זאת מלבד יעילות השיטה בנוגע להפקת זרע. בהצלחה!
קורונה ופוריות – מה אנחנו יודעים?
מאי 2020, נגיף הקורונה (COVID 19) משפיע עלינו מכל בחינה – בריאותית, כלכלית, נפשית, ועוד. עכשיו, כשאנחנו כבר מכירים אותו מזה זמן, הגיע הזמן לשאול: קורונה ופוריות – מה הן ההשלכות? מה ידוע לנו? שאלות רבות עולות באויר, כמו: האם מספיק בטוח לבצע טיפולי פוריות (IVF) בתקופת הקורונה? קיים סיכון להעברת הנגיף מהאם לעובר? נגיף הקורונה יכול לעבור דרך נוזל הזרע? מהי השפעתו על פוריות הגבר? ועוד… כמובן שלעולם הרפואה דרוש עוד זמן כדי לצבור את הידע הדרוש ולתת תשובות מדוייקות, אבל לטובת השאלות הרבות שאנו מקבלים ממכם – ציבור המטופלות והמטופלים, ננסה בשורות הבאות לעשות קצת סדר. טיפולי פוריות וקורונה ברחבי העולם קיימות גישות מעורבות בנושא קיום טיפולי פוריות כאשר הנגיף עדיין נוכח, במדינות שונות בארה"ב הטיפולים בוצעו ומבוצעים ללא כל הפסקה, מדינות אחרות נקטו בגישה שונה. מדינת ישראל, בתור מעצמה עולמית בתחום טיפולי הפוריות וממובילות המאבק בנגיף הקורונה, נקטה גישה זהירה בנושא – בתחילה טיפולי הפוריות נאסרו כליל, הטיפולים הותרו בהדרגה, וכיום הטיפולים מתקיימים לרוב האוכלוסיה (למעט נשים מקבוצות סיכון) בכפוף לנהלי בטיחות מחמירים. מהמידע הנאסף בעולם ביחס לקורנה ופוריות, נראה שמדובר בגישה נכונה, כאשר הזהירות הננקטת שומרת במידת הנדרש על המטופלות ועל העוברים. הנגיף יכול לעבור מהם לעובר? בזהירות הנדרשת, ניתן להשיב שאין חשש בדבר. מחקרים שונים בנושא שנערכו בעולם, מספרים על נשים הריוניות שנדבקו בנגיף, ולאחר הלידה התינוק נבדק ואובחן כשלילי לקורונה. הנגיף יכול לעבור דרך נוזל הזרע? בנושא הזה אין תשובה ברורה, מחקרים מסויימים מראים שאין חשש כזה, ואחרים מצביעים על חשש נמוך. במהלך קיום יחסי מין עם חולה בנגיף, ישנה סבירות גבוהה להידבק בגלל הקרבה הפיזית כמובן, אך כרגע קשה לענות על התשובה האם ניתן להדבק רק דרך העברת נוזל הזרע. באיזו מידה משפיע נגיף הקורונה על פוריות הגבר? הדבר הראשון שחשוב לדעת, הוא שהקורונה אינה שונה מכל מחלה אחרת המלווה בחום, העלולה להשפיע באופן זמני על פוריות הגבר, למשך זמן של שישה עד עשרה שבועות מתום המחלה. לכן, יש להתחשב בכך כאשר מתכוננים לבצע בדיקת זרע לצורך אבחון, ובודאי ביחס לניתוח להפקת זרע על רקע אזוספרמיה – חשוב להמתין לפחות שישה שבועות טרם הפעולה, כדי לתת לגוף להתאושש. ביחס לשאלה האם לנגיף הקורונה השפעה מעמיקה יותר, מחקר מסויים מצביע על שינוי בפרופיל ההורמונלי בקרב גברים שחלו בנגיף, וכן בנתיחה שלאחר המוות, נראתה המצאות של הנגיף באשכים, והשפעה של דלקת על תאי הזרע שבאשכים. עם זאת, קשה לענות על השאלה האם מדובר בפגיעה זמנית בלבד, או משהו מעבר לכך. מאחלים לכולם בריאות שלימה ובשורות טובות!
טיפולי IVF במינון נמוך
מה ידוע לנו היום על טיפולי IVF במינון נמוך בקרב נשים הסובלות מעתודה (רזרבה) שחלתית ירודה? ובכן, בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים רב-מרכזיים מבוקרים אשר הצליחו לשפוך לא מעט אור על השאלה החשובה הזו. ברוב המחקרים הרלוונטיים נעשתה השוואה בין 2 קבוצות נשים הסובלות מרזרבה שחלתית ירודה – קבוצה א' – טופלה במינונים נמוכים של FSH (150 יחידות) קבוצה ב' – טופלה במינונים גבוהים של FSH (450 יחידות) באופן לא מפתיע, הראו מרבית המחקרים שמתן מינוני FSH גבוהים אינו מעלה את שעור ההריונות ובחלק גדול מן המקרים אף מוריד אותו משמעותית. במרפאתי אני נפגש עם מטופלות רבות הסובלות מרזרבה שחלתית ירודה. רובן ככולן עברו "אין ספור" טיפולי IVF במינונים גבוהים, ללא הצלחה. התוצאות חוזרות על עצמן.. – העדר גדילה של זקיקים (בנשים אשר מגדלות זקיק כל חודש על בסיס טבעי…) – שאיבת זקיקים ללא ביציות – העדר הפריה – עוברים באיכות נמוכה – העדר השרשה (אין הריון..) מה ההיגיון בשימוש חוזר ונשנה במינונים גבוהים במקרים הללו???
שימור פריון
למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו? שימור פריון מיועד לאשה המעוניינת לשמר את פוטנציאל הפוריות שלה, לפני הדרדרות צפויה ברמת הפוריות. יש להבחין בין 2 מקרים שונים: 1. שימור פריון על רקע רפואי 2. שימור פריון על רקע סוציאלי שימור פריון על רקע רפואי שימור פריון על רקע רפואי, מיועד עבור אשה אשר אובחנה עם סרטן, ועומדת לעבור טיפולי כימותרפיה/הקרנות העלולים לפגוע בפוריותה. השימור מתבצע על ידי מספר דרכים: טיפול תרופתי המפחית את מידת רגישות השחלה ופגיעותה, הקפאת ביציות/עוברים, ואף הקפאת רקמת שחלה לצורך השתלתה בעתיד. את שיטת השימור בה משתמשים, יש להתאים באופן אישי לכל מטופלת. רצוי מאד ואף הכרחי במסגרת ההליך הרפואי לטיפול בסרטן, להתייעץ עם מומחה פריון בנוגע לשימור פריון והדרכים השונות לביצוע ההליך. שימור פריון על רקע סוציאלי שימור פריון על רקע סוציאלי, מיועד עבור נשים בגילאי ה30+, המעונינות לשמר את פוטנציאל הפוריות שלהן, לפני ירידה צפויה באיכות הביציות. בדרך כלל מדובר בשימור על רקע רווקות מאוחרת, ולעתים אף בעקבות בעיית פוריות קשה אצל בן הזוג שמחמתה לא נמצאו אצלו תאי זרע (אזוספרמיה), בציפייה לפתרונות עתידיים שיאפשרו הפקת זרע מוצלחת: חיפושים/ניתוחים חוזרים, הפריה על ידי תאי זרע ראשוניים (ספרמטידים עגולים), ועוד. על פי אישור משרד הבריאות משנת 2011, כל אישה בגיל 30-41 יכולה לבצע תהליך שימור פריון מסיבות סוציאליות, כאשר החוק מאפשר לבצע עד 4 מחזורי טיפול או עד שאיבה של 20 ביציות, המוקדם מביניהם. עם זאת יצויין כי ההליך אינו נמצא בסל הבריאות, ומימונו הוא באופן פרטי, אך בחלק מקופות החולים ובחלק מבתי החולים ניתן לבצעו במחיר מוזל. מדוע חשוב לבצע שימור פריון? בניגוד לגבר, שממשיך לייצר תאי זרע במשך חייו הבוגרים, ולגיל יש השפעה מועטה יחסית על ייצור הזרע, אצל האשה, הגיל מהווה פקטור משמעותי ביותר מבחינת איכות הביציות שניתן להפיק ממנה, כאשר החל מגיל 32 מתחילה ירידה מסוימת באיכותן, אשר מתגברת החל מגיל 35. לביצוע ההליך בגיל צעיר, ישנה עדיפות הן מבחינת כמות הביציות שניתן להפיק בכל טיפול (כאשר ככל שגילה צעיר יותר, גופה מגיב טוב יותר לגירוי הורמונלי, והאפשרות להגיע למספר גבוה של ביציות במחזור טיפול בודד, גבוהה משמעותית). אך הסיבה העיקרית היא איכות הביציות: מחקרים רבים ומקיפים מצביעים על כך, שהאחוזים של ביצוע הפריה מוצלחת המסתיימת בהריון תקין, שונים מאוד בהתאם לגיל האישה, כאשר אם בגיל 30 מדובר על למעלה מ 40% סיכוי למחזור טיפול, בגיל 40 ומעלה כבר מדובר על כ 4-5% סיכוי בלבד. כמו כן ישנו סיכוי גבוה יותר להולדת ילד עם תסמונת דאון וכדומה, כאשר מדובר על ביציות של אישה מבוגרת יותר. לעובדות אלו אין שייכות לסביבה הגניקולוגית של האישה, כגון מצב הרחם שלה, אלא אך ורק לאיכות הביציות. מסיבה זו, ישנה עדיפות גדולה לביצוע הפריה על ידי ביציות של אישה צעירה, שהסיכויים להצלחת הליך IVF ללידת ילד תקין, גבוהים לאין ערוך. ניתן לומר באופן מלא וברור, שעדיף לעבוד על ביצוע הפריה עם 5 ביציות של אישה בת 30, יותר מאשר עם 20 ביציות של אישה בת 40. ביצוע ההליך ביצוע הליך שימור פריון, דומה לביצוע הליך הפריה חוץ גופית (IVF) רגיל, עד לשלב ההחזרה. המטופלת עוברת פרוטוקול טיפול במסגרתו היא נוטלת שילוב של זריקות המכילות הורמונים שונים, חלקן מיועד לגירוי השחלות להבשיל מספר גבוה של ביציות, חלקן האחר מיועד למניעת ביוץ עצמוני מוקדם טרם זמן השאיבה, ולקראת סוף ההליך הינה נוטלת זריקה נוספת לסיום הבשלת הביציות לצורך השאיבה. פרוטוקול הטיפול מותאם ספציפית עבור כל מטופלת בהתאם לפרופיל ההורמונלי שלה. בשלב הבא הביציות נשאבות תחת הרדמה, באמצעות מחט ייעודית המחוברת למשאבת ואקום ובהכוונת אולטרסאונד. מדובר בפעולה הנמשכת כ10-20 דקות, כאשר לאחריה המטופלת נשארת להתאוששות בין שעה לשעתיים. איך נשמרות הביציות? לאחר השאיבה, הביציות עוברות הקפאה מתקדמת בהליך זיגוג (ויטריפיקציה), שבו הן מוקפאות בהליך מהיר בתוך תמיסה משמרת, דבר המונע הצטברות גבישי קרח תוך-תאיים העלולים לפגוע באיכות הביצית. הביציות המוקפאות מועברות למיכל המכיל חנקן נוזלי, המשמר אותן בטמפרטורה של 196 מעלות מינוס, וניתן לאחסנן כך במשך שנים ארוכות. סיכויי השרדות הביציות לאחר הקפאה עומדים על קרוב ל 90%. מבחינה רגולטורית, ההקפאה הינה למשך 5 שנים, כאשר בתום תקופת זמן זו יש לבקש מיחידת ה IVF את המשך ההקפאה. כיצד ניגשים להליך שימור פריון? בשלב ראשון יש לקבוע פגישה עם הרופא המטפל, בפגישה זו הרופא יעבור על התיק הרפואי של האישה, ויבחן את מידת ההתאמה לביצוע ההליך. בשלב הבא, הרופא יפנה את האשה למספר רב של בדיקות מקיפות, בבדיקות נחלקות לכמה חלקים: בדיקות כלליות לבחינת תקינות המערכת הגניקולוגית (כגון בדיקת PAP). בדיקות לשלילת בעיות בריאותיות מסוימות. ביצוע פרופיל הורמונלי מלא (ביום 3-5 לווסת), לצורך התאמת פרוטוקול גירוי הורמונלי באופן מדויק לאישה המטופלת, ועוד. בדיקה נוספת שחשובה מאוד לביצוע, היא בדיקת AMH (רזרבה שחלתית), בדיקה זו ניתנת אינדיקציה למדידת פוטנציאל הפוריות של האישה. השגחה על הביציות המוקפאות אשה דתית המעונינת בהשגחה הלכתית על הביציות המוקפאות, יכולה לקבל שירותי השגחה מארגוני סיוע שונים למאותגרי פוריות, כגון מכון פועה או ארגון בוני עולם, בתיאום מראש עמם.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]
