תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVF

תמיכה לאחר החזרה בטיפולי IVF

אנחנו רגילים לחשוב שבטיפול IVF קיימים שלושה שלבים עיקריים:

1. טיפול הורמונלי – גירוי שחלתי
2. שאיבה
3. החזרה

אך, מה קורה לאחר ההחזרה? האם יש מה לעשות על מנת לשפר את הסיכוי להשרשה? כיצד עושים זאת?

על כך – במאמר הבא.

הווסת החודשית

נתחיל עם תיאור קצר של הווסת החודשית, הכוללת 4 שלבים.

התיאור להלן הוא בהתאם למחזור של 28 יום, המספרים בסוגריים מציינים את מספר הימים בהתאם לשלב:

1. שלב הוסת (1-4) – רירית הרחם מתפרקת ויוצאת מהגוף באמצעות דימום.
2. השלב הפוליקולרי (5-13) – הזקיקים גדלים בשחלה ומתחילה צמיחה של רירית הרחם.
3. שלב הביוץ (14-16) – הביצית משתחררת מהשחלה לקראת ההפריה.
4. השלב הלוטאלי (17-28) – מתרחשים תהליכים בשחלה וברחם לקראת המחזור\ ההריון.

מהסיבה שהמאמר עוסק בתמיכה לאחר ה'החזרה' (שמתבצעת מס' ימים לאחר הביוץ) ננסה להבין יותר את ה'שלב הלוטאלי'.

אם נסתכל פנימה לתוך השחלה סביב המחזור, זה מה שנראה:

(התמונה מתוך ויקיפדיה: CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=801807)

אנו רואים בתמונה את השינויים בשחלה במהלך מחזור הווסת: 1) דימום. 2-3) השלב הפוליקולרי. 4) ביוץ. 5) גופיף צהוב – השלב הלוטאלי. 6) הפרשת רירית הרחם.

(התמונה אינה מתארת את השחלה בזמן אחד מסויים, אלא שלבים שונים בשחלה בזמנים שונים).

הרחבה: בתחילת המחזור השחלה מתחילה לגייס ביצית נבחרת שתתפתח במחזור זה, הביצית מתחילה לעבור תהליך הבשלה כשמסביבה גדל מעין שקיק קטן, לכן היא נקראת: 'זקיק', במהלך הביוץ הביצית יוצאת מתוך הזקיק ועוברת לחצוצרה (בחלק העליון של התמונה), אך מה קורה לשאר הזקיק?

הזקיק נהפך ל'גופיף הצהוב' ותפקידו עתה: להפריש פרוגסטרון.

הפרוגסטרון

כאשר הביצית והזרע נפגשים בחצוצרה ומתחילים להתפתח יחד, הרחם צריכה להתאים את עצמה לקליטת העובר, קיימת מערכת מסועפת של מעין שיח בין העובר לבין הרחם המאפשרת קיומה של השרשת העובר ברחם והשגת הריון.

'רירית הרחם' היא מעטפת שהגוף בונה לאורך הדפנות הפנימיות של הרחם, המהווה מעין מזרן נח עבור העובר למנוחה נכונה והתקשרות שלו עם הרחם.

השלב הראשון של רירית הרחם נבנה על ידי אסטרוגן (שהופרש מן השחלה בשלב הפוליקולרי – השבועיים הראשונים של המחזור), והמשך צמיחתה של רירית הרחם הוא על ידי הפרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב.

לכן קיימת חשיבות רבה לרמות טובות של פרוגסטרון לאחר ההחזרה.

נקודה חשובה נוספת: תפקוד הגופיף הצהוב מושפע תחילה מהורמון LH המופרש מההיפופיזה במח, ובהמשך מהורמון HCG (הורמון ההריון – 'בטא') המופרש מהעובר שהתחיל להתפתח.

מה קורה במהלך טיפולי IVF?

בטיפולי IVF תפקוד השחלה אינו באופן הטבעי שלה – השחלה גייסה זקיקים במספר רב יותר מהרגיל כתוצאה מהגירוי השחלתי, בנוסף גירוי השחלה נוצר על ידי הורמונים ממקור חיצוני ולא באמצעות המערכת הטבעית על ידי הפרשה מהמח, התערבות זו עלולה לגרום לכך שתפקוד הגופיף הצהוב (או מדוייק יותר: הגופיפים הצהובים) אינו דומה לתפקודו באופן טבעי, ונפגעת יכולתו לייצר פרוגסטרון.

לכן, דוקא בנסיון להשגת הריון בטיפולי IVF, קיימת חשיבות רבה לתמיכה נכונה ושימור רמה טובה של פרוגסטרון.

כיצד ניתנת התמיכה?

התמיכה ניתנת בשני אופנים עיקריים:

הראשון הוא באמצעות נטילת פרוגסטרון באופן חיצוני בנגזרותיו השונות – הסבר מיד.

השני הוא על ידי לקיחת HCG ממקור חיצוני – זריקות פרגניל או אוביטרל, שישפיעו על הגופיף הצהוב בשחלה לייצר פרוגסטרון.

תמיכה על ידי פרוגסטרון

תמיכה על ידי פרוגסטרון במתן פומי (דרך הפה) על פי רוב אינה יעילה, בשל העובדה שהורמון זה מתמוסס במהירות ולא ייספג בצורה טובה.

קיימים תכשירים רבים של פרוגסטרון בצורות מתן שונות, השכיחים שבהם הם:

1. קרינון – ג'ל למריחה
2. אנדומטרין – פתילות להחדרה וגינלית
3. אוטרגסטן – 'פנינים' להחדרה וגינלית
4. פרונטוגסט – זריקה תוך שרירית

ישנם מספר פרוטוקולים לטיפול בתכשירים השונים, המותאמים על ידי הרופא לפי המקרה.

לדוגמא – למרות שהזריקות מכילות פרוגסטרון רב יותר מבחינה כמותית, הפרוגסטרון מגיע לדם ולא ישירות לרחם, ולעתים השפעתו פחות איכותית, לעומת התכשירים הניתנים ישירות לרחם. לעומת זאת, במקרים אחרים, הספיגה ברחם אינה מספקת וקיים צורך דווקא במתן זריקות.

על פי רוב הרופא יתאים את פרוטוקול הטיפול לפי ההיסטוריה הטיפולית, מידת ההשפעה של דרך המתן, תופעות לוואי ותוצאות בדיקות הדם.

ניטור רמות פרוגסטרון

חשוב לדעת כי מעקב אחרי רמות הפרוגסטרון מהווה כלי חשוב ביכולת שלנו להשפיע על קבלת השרשה.

לכן ישנם רופאים שמלבד בדיקת הבטא (HCG) 14 יום לאחר ההחזרה, מבקשים לבצע בדיקת פרוגסטרון באמצע – 7 ימים לאחר ההחזרה, כדי לנטר את רמות הפרוגסטרון ולהתאים את פרוטוקול התמיכה במקרה הצורך.

אמנם ניטור רמות פרוגסטרון באמצעות בדיקת דם אינו מהווה שיקוף מדוייק של תמונת המצב, בשל העובדה שרמות הפרוגסטרון ברחם שונות וגבוהות בצורה משמעותית לעומת הרמות בדם, אך זוהי המדידה הטובה ביותר שניתן להציע, והרמות בדם מהוות כעין תמונת מראה לרמות הגבוהות יותר ברחם.

בהצלחה רבה ובשורות טובות!