במאמר הבא נסביר על שברים ב-ד.נ.א. (DNA fragmentation) בזרע, ועל הקשר בין התופעה לבין כשלונות חוזרים בטיפולי IVF – חוסר השרשה, או הפלות מוקדמות חוזרות על רקע בלתי מוסבר.
כשלונות חוזרים ב-IVF
במהלך יצירת עובר – באופן טבעי או במהלך טיפול IVF, ישנה מערכת מסועפת של התקשרות והתלכדות בין גורמים שונים לצורך יצירת וגידול עובר תקין. בכלל זה – בין תא הזרע לבין הביצית ובין הביצית המופרית לבין הרחם ועוד.
במקרים רבים אנו נתקלים בכשלונות השרשה חוזרים/ הפלות חוזרות, ללא הסבר נראה לעין, כאשר מצב הרחם, איכות הביציות, ומצב תאי זרע, לכאורה תקינים.
מחקרים רבים עוסקים בנסיונות לאבחן ולטפל בנקודות שונות בתהליך המורכב, כדי לאתר פתרונות חדשים להשגת תוצאות טובות יותר.
אבחון תאי הזרע
בנוגע לאבחון תאי הזרע, ישנה הבנה והסכמה כלל עולמית, שבדיקת הזרע הסטנדרטית, במהלכה נבחנים מספר פרמטרים – ריכוז, תנועתיות, מורפולוגיה, חיוניות ועוד, הינה בדיקה מוגבלת, שאינה נותנת אינדיקציה מלאה למצב הזרע.
נעשו מספר ניסיונות לאתר שיטות חדשות לאבחון תאי הזרע, כגון: מיון מורפולוגי מעמיק (IMSI), מיון תאים מגנטי (MACS), מיון על ידי קשירה לחומצה היאלורונית (PICSI), ועוד.
שברים ב-ד.נ.א.
כחלק מניסיונות אלו, עלתה השערה שתופעה של שברים ב-ד.נ.א. של הזרע, עשויה להיות אחד הגורמים לכשלונות חוזרים במהלך טיפולי IVF, בכלל זה – חוסר השרשה של הביצית המופרית ברחם, והפלות בטרימסטר הראשון.
לתא הזרע שלושה חלקים: ראש, הנקשר לביצית וחודר לתוכה. צוואר, המכיל אברונים המעבירים אנרגיה לזנב לצורך התנועתיות. זנב (שוטון), האחראי על התנועתיות בפועל.
בחלק המרכזי של ראש תא הזרע, נמצא גרעין התא, בו ארוז הד.נ.א. של התא, המתלכד עם הד.נ.א. של הביצית לצורך יצירת העובר.
על פי הסברה, שברים ב-ד.נ.א של הזרע עלולים להביא להתפתחות בלתי תקינה של הביצית המופרית וכתוצאה מכך לבעיה בהשרשה של העובר ברחם, או הפלה מוקדמת.
במספר רב של מחקרים, נמצא קשר ישיר בין שברים ב-ד.נ.א של הזרע, לבין כשלונות חוזרים במהלך טיפולי IVF (ראה למשל כאן, וכאן וכאן).
שיטות אבחון
ישנן מספר שיטות לאבחן שברים ב-ד.נ.א של הזרע, בחלקן נבדק באופן ישיר מצב ה-ד.נ.א. בראש תא הזרע (TUNEL, COMET), ובחלקן נעשית בחינה עקיפה על ידי בדיקת תגובת הכרומטין שבראש תא הזרע לפרוקו – דנטורציה (SCSA, SCD, HALOSPERM).
ישנם מחקרים המצביעים על עדיפות אחת השיטות, ואחרים המציינים כי אין הבדל מהותי ביניהן. נדרש מחקר נוסף כדי לבדוק האם ישנה עדיפות לאחת משיטות האבחון של שברים ב-ד.נ.א. בזרע.
חשוב לציין שאין דרך המאפשרת לברור מתוך תאי זרע תאים ללא שברים ב-ד.נ.א, כדי להפרות על ידם בהזרקה ישירה לתוך הביצית (ICSI), כיוון שבכל שיטות האבחון תאי הזרע עוברים תהליך מסוים שאינו מאפשר לעשות בהם שימוש לצורך הפריה.
לכן מדובר בבדיקה אבחנתית בלבד ולא טיפולית.
הגורמים לבעיה
ישנם מספר גורמים אפשריים לשברים ב-ד.נ.א. בזרע.
תא הזרע עובר שינויים רבים במהלך גדילתו מתא אב (ספרמטוגניה) לתא בוגר, ראה כאן. במסגרת התהליך, הד.נ.א. של תא הזרע הראשוני עובר תהליכי דחיסה ואריזה מחדש.
כחלק מתהליכים אלו, תא הזרע עובר שינויים רבים המעלים את הסיכון להווצרות שברים ב-ד.נ.א.
מלבד זאת, חשיפה של הזרע לאוקסידנטים (רעלנים) וחומרים מחמצנים שונים, עלולה לגרום, אף היא, להיווצרות שברים ב-ד.נ.א.
מספר גורמים עלולים לגרום לתאי הזרע להיחשף לחומרים מזיקים:
- עישון
- תזונה לא בריאה
- וריקוצלה
- זיהום באשכים או בדרכי הזרע
- שהות ממושכת של תאי הזרע ביותרת האשך (אפידידימיס)
דרכי טיפול
כפי שהסברנו, עדיין לא קיימת אפשרות לבחור תאי זרע ללא שברים ב-ד.נ.א. לכן דרכי הטיפול המוצעות בשלב זה הן כדלהלן:
- מעבר לאורח חיים בריא (ללא עישון, משקל תקין, פעילות גופנית)
- נטילת אנטי-אוקסידנטים
- תיקון וריקוצלה לפי הצורך
- שימוש בתאי זרע טריים, לאחר מיעוט ימי התנזרות
- לפי הצורך – לקיחת תאי זרע ממקור אשכי, שם נמצאים תאי זרע שלא עברו עדיין באפידידימיס (יותרת האשך) ולא נחשפו לאוקסידנטים, ונחשבים בעלי רמה נמוכה של שברים ב-ד.נ.א.
