למי מיועד הליך שימור פריון? מהי מטרתו?
שימור פריון מיועד לאשה המעוניינת לשמר את פוטנציאל הפוריות שלה, לפני הדרדרות צפויה ברמת הפוריות.
יש להבחין בין 2 מקרים שונים:
1. שימור פריון על רקע רפואי
2. שימור פריון על רקע סוציאלי
שימור פריון על רקע רפואי
שימור פריון על רקע רפואי, מיועד עבור אשה אשר אובחנה עם סרטן, ועומדת לעבור טיפולי כימותרפיה/הקרנות העלולים לפגוע בפוריותה.
השימור מתבצע על ידי מספר דרכים: טיפול תרופתי המפחית את מידת רגישות השחלה ופגיעותה, הקפאת ביציות/עוברים, ואף הקפאת רקמת שחלה לצורך השתלתה בעתיד.
את שיטת השימור בה משתמשים, יש להתאים באופן אישי לכל מטופלת.
רצוי מאד ואף הכרחי במסגרת ההליך הרפואי לטיפול בסרטן, להתייעץ עם מומחה פריון בנוגע לשימור פריון והדרכים השונות לביצוע ההליך.
שימור פריון על רקע סוציאלי
שימור פריון על רקע סוציאלי, מיועד עבור נשים בגילאי ה30+, המעונינות לשמר את פוטנציאל הפוריות שלהן, לפני ירידה צפויה באיכות הביציות.
בדרך כלל מדובר בשימור על רקע רווקות מאוחרת, ולעתים אף בעקבות בעיית פוריות קשה אצל בן הזוג שמחמתה לא נמצאו אצלו תאי זרע (אזוספרמיה), בציפייה לפתרונות עתידיים שיאפשרו הפקת זרע מוצלחת: חיפושים/ניתוחים חוזרים, הפריה על ידי תאי זרע ראשוניים (ספרמטידים עגולים), ועוד.
על פי אישור משרד הבריאות משנת 2011, כל אישה בגיל 30-41 יכולה לבצע תהליך שימור פריון מסיבות סוציאליות, כאשר החוק מאפשר לבצע עד 4 מחזורי טיפול או עד שאיבה של 20 ביציות, המוקדם מביניהם. עם זאת יצויין כי ההליך אינו נמצא בסל הבריאות, ומימונו הוא באופן פרטי, אך בחלק מקופות החולים ובחלק מבתי החולים ניתן לבצעו במחיר מוזל.
מדוע חשוב לבצע שימור פריון?
בניגוד לגבר, שממשיך לייצר תאי זרע במשך חייו הבוגרים, ולגיל יש השפעה מועטה יחסית על ייצור הזרע, אצל האשה, הגיל מהווה פקטור משמעותי ביותר מבחינת איכות הביציות שניתן להפיק ממנה, כאשר החל מגיל 32 מתחילה ירידה מסוימת באיכותן, אשר מתגברת החל מגיל 35.
לביצוע ההליך בגיל צעיר, ישנה עדיפות הן מבחינת כמות הביציות שניתן להפיק בכל טיפול (כאשר ככל שגילה צעיר יותר, גופה מגיב טוב יותר לגירוי הורמונלי, והאפשרות להגיע למספר גבוה של ביציות במחזור טיפול בודד, גבוהה משמעותית).
אך הסיבה העיקרית היא איכות הביציות:
מחקרים רבים ומקיפים מצביעים על כך, שהאחוזים של ביצוע הפריה מוצלחת המסתיימת בהריון תקין, שונים מאוד בהתאם לגיל האישה, כאשר אם בגיל 30 מדובר על למעלה מ 40% סיכוי למחזור טיפול, בגיל 40 ומעלה כבר מדובר על כ 4-5% סיכוי בלבד. כמו כן ישנו סיכוי גבוה יותר להולדת ילד עם תסמונת דאון וכדומה, כאשר מדובר על ביציות של אישה מבוגרת יותר. לעובדות אלו אין שייכות לסביבה הגניקולוגית של האישה, כגון מצב הרחם שלה, אלא אך ורק לאיכות הביציות.
מסיבה זו, ישנה עדיפות גדולה לביצוע הפריה על ידי ביציות של אישה צעירה, שהסיכויים להצלחת הליך IVF ללידת ילד תקין, גבוהים לאין ערוך.
ניתן לומר באופן מלא וברור, שעדיף לעבוד על ביצוע הפריה עם 5 ביציות של אישה בת 30, יותר מאשר עם 20 ביציות של אישה בת 40.
ביצוע ההליך
ביצוע הליך שימור פריון, דומה לביצוע הליך הפריה חוץ גופית (IVF) רגיל, עד לשלב ההחזרה.
המטופלת עוברת פרוטוקול טיפול במסגרתו היא נוטלת שילוב של זריקות המכילות הורמונים שונים, חלקן מיועד לגירוי השחלות להבשיל מספר גבוה של ביציות, חלקן האחר מיועד למניעת ביוץ עצמוני מוקדם טרם זמן השאיבה, ולקראת סוף ההליך הינה נוטלת זריקה נוספת לסיום הבשלת הביציות לצורך השאיבה.
פרוטוקול הטיפול מותאם ספציפית עבור כל מטופלת בהתאם לפרופיל ההורמונלי שלה.
בשלב הבא הביציות נשאבות תחת הרדמה, באמצעות מחט ייעודית המחוברת למשאבת ואקום ובהכוונת אולטרסאונד. מדובר בפעולה הנמשכת כ10-20 דקות, כאשר לאחריה המטופלת נשארת להתאוששות בין שעה לשעתיים.
איך נשמרות הביציות?
לאחר השאיבה, הביציות עוברות הקפאה מתקדמת בהליך זיגוג (ויטריפיקציה), שבו הן מוקפאות בהליך מהיר בתוך תמיסה משמרת, דבר המונע הצטברות גבישי קרח תוך-תאיים העלולים לפגוע באיכות הביצית. הביציות המוקפאות מועברות למיכל המכיל חנקן נוזלי, המשמר אותן בטמפרטורה של 196 מעלות מינוס, וניתן לאחסנן כך במשך שנים ארוכות. סיכויי השרדות הביציות לאחר הקפאה עומדים על קרוב ל 90%.
מבחינה רגולטורית, ההקפאה הינה למשך 5 שנים, כאשר בתום תקופת זמן זו יש לבקש מיחידת ה IVF את המשך ההקפאה.
כיצד ניגשים להליך שימור פריון?
בשלב ראשון יש לקבוע פגישה עם הרופא המטפל, בפגישה זו הרופא יעבור על התיק הרפואי של האישה, ויבחן את מידת ההתאמה לביצוע ההליך.
בשלב הבא, הרופא יפנה את האשה למספר רב של בדיקות מקיפות, בבדיקות נחלקות לכמה חלקים: בדיקות כלליות לבחינת תקינות המערכת הגניקולוגית (כגון בדיקת PAP). בדיקות לשלילת בעיות בריאותיות מסוימות. ביצוע פרופיל הורמונלי מלא (ביום 3-5 לווסת), לצורך התאמת פרוטוקול גירוי הורמונלי באופן מדויק לאישה המטופלת, ועוד.
בדיקה נוספת שחשובה מאוד לביצוע, היא בדיקת AMH (רזרבה שחלתית), בדיקה זו ניתנת אינדיקציה למדידת פוטנציאל הפוריות של האישה.
השגחה על הביציות המוקפאות
אשה דתית המעונינת בהשגחה הלכתית על הביציות המוקפאות, יכולה לקבל שירותי השגחה מארגוני סיוע שונים למאותגרי פוריות, כגון מכון פועה או ארגון בוני עולם, בתיאום מראש עמם.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]
