שימור פריון

ד"ר ברק הינו מומחה לשימור פריון בנשים ובגברים

 

שימור פריון מסיבות רפואיות בנשים

מחלת הסרטן והטיפול בה (כמותרפיה והקרנות) מעמידה את פוריות האשה החשופה לה  בסכנה משמעותית.

שימור פריון מסיבות רפואיות נועד לשמר את פריון הנשים החשופות לטיפולי כמותרפיה והקרנות.

השיטות הנפוצות לשימור פריון כוללות תכשירים תרופתיים מגיני שחלה, הקפאת ביציות, הקפאת עוברים והקפאת רקמת שחלה והשתלתה בהמשך.

הטיפולים הניתנים כיום למחלת הסרטן נחשבים כיעילים מאד ורוב הנשים הצעירות הלוקות בסרטן  צפויות להרפא כליל, לקיים אורח חיים נורמלי ולהקים משפחה בעתיד.

אולם, הזמן בו מאובחנת המחלה נחשב כמאד סטרסוגני ומלחיץ לצעירה המאובחנת ומשפחתה.

מדובר על תקופת זמן קצרה יחסית שבמהלכה צריך להפנים כמות גדולה של מידע חדש בנוגע למחלה ולטיפול בה כולל השפעות קצרות וארוכות טווח.

לעיתים, התחושה היא שקבלת החלטות בנושא פוריות עתידית היא "מעט יותר מידי…".

למרות זאת, חשוב, בתקופה האינטנסיבית והמלחיצה של גילוי המחלה לקבל את המידע הרלוונטי לגבי שימור הפריון.

לקביעת תור ליעוץ עם ד"ר ברק בנושא שימור פריון יש ללחוץ כאן

בימינו, דיון עם מומחה הפריון בנושא שמור פוריות  נחשב כשלב מקובל ואפילו הכרחי לאחר גילוי מחלת הסרטן. על הרופא המומחה לדון עם האשה לגבי כל הדרכים והשיטות הרלוונטיות לשימור הפוריות שלה.

 

טיפולים כמותרפיים והפגיעה בפוריות

טיפולים כמותרפיים עלולים לגרום נזק משמעותי לשחלות. מקובל לחשוב שהסכון עולה עם גיל המטופלת.

עם הגיל פוחת מספר הביציות, והביציות הנותרות נחשבות כפגיעות יותר.

השפעות הטיפול הכמותרפי כוללות:

  • כשל שחלתי זמני והפסקת המחזור החודשי
  • כשל שחלתי קבוע (נדיר יותר). ייגרם בעיקר על רקע טיפולים במינונים גבוהים.

במקרים אלו, השחלות מפסיקות לעבוד כיוון שכל הביציות נפגעו כתוצאה מהטיפול.

טיפולי קרינה לאגן – טומנים בחובם סכנה הן לשחלות והן לרחם.

כיצד ניתן לצמצם את הנזק לפוריות במהלך טיפולים כמותרפיים?

טיפול תרופתי בתכשירים אנלוגיים ל- GnRH עשויי להפחית את הנזק לשחלות אם ניתן טרם התחלת הטיפול. תרופות אלו מכניסות את השחלה למצב "דיכוי" בו היא נחשבת לפחות פגיעה.

תופעות לוואי נפוצות הינן גלי חום ותחושת יובש נרתיקי.

 

שימור ביציות, עוברים ורקמת שחלה

גרוי שחלתי באמצעות הורמונים גונדוטרופינים (FSH) ושאיבת ביציות הינה אסטרטגית הבחירה

במקרים בהם קיים מספיק זמן לפני התחלת הטיפול הכמותרפי/קרינתי. משך הטיפול אורך כ 10-12 ימים.

שאיבת הביציות מבוצעת תחת הרדמה ואורכת דקות ספורות.

הביציות עוברות הקפאה באמצעות שיטת הויטריפיקציה (זיגוג) המבטיחה אחוזי השרדות טובים.

במידה וקיים בן זוג, ניתן לייצר עוברים ולהקפיאם לשימוש עתידי.

הקפאת רקמת שחלה היא שיטת הבחירה במקרים המערבים טיפול בילדות צעירות וכן כאשר אין די זמן לגרוי שחלתי ושאיבת ביציות.

תהליך הקפאת רקמה השחלה מערב ניתוח לפרוסקופי אשר במהלכו מוסר מקטע מן השחלה אשר עובר עיבוד והקפאה מיוחדת.

לאחר סיום הטיפולים וההחלמה, רקמת השחלה עוברת השתלה מחדש  בגוף האישה בתקווה שתיקלט ותשוב לתפקוד תקין – ייצור הורמונים וביציות הניתנות להפריה.

 

שימור פריון מסיבות סוציאליות

בניגוד לגבר, המייצר תאי זרע במהלך כל החיים, נשים נולדות עם מספר קבוע של ביציות ובמהלך החיים חלה ירידה גם בכמות וגם באיכות הביציות. בדרך כלל, חלה ירידה משמעותית בכמות ואיכות הביציות בסביבות גיל 35 או 37 ושוב לאחר גיל 40. בנוסף, ככל שגיל האישה (וגיל הביצית) גבוה יותר, גם כאשר מושג הריון, הוא כרוך בסיכון מוגבר להפלות או מומים בעובר.

באופן כללי בחברות מערביות ניתן להצביע על עלייה מתמדת בגיל ההריון הראשון. נשים רבות דוחות את האופציה של תכנון המשפחה לשלבים מאוחרים יותר של חייהן. יותר ויותר נשים מעדיפות להשקיע בלימודים מתקדמים, או בפיתוח קריירה מקצועית עצמאית הדורשת זמן רב, לעיתים על חשבון חיים עם בן זוג קבוע והקמת משפחה. יותר ויותר נשים מממשות את הקמת המשפחה בשלב מאוחר יותר של חייהן, אחרי התבססות כלכלית, ביסוס קריירה או אפילו טיול חובק עולם.על רקע זה הופכת האופציה לשימור פריון מסיבות סוציאליות לטרנד הצובר תאוצה רבה בשנים האחרונות.

 

הקפאת ביציות שלא מסיבות רפואיות אושרה בישראל בינואר 2011. להקפאה מסיבות חברתיות יש משמעות רבה עבור כל אישה שמעוניינת לשמר את הפריון שלה. נשים הבוחרות בדרך זו רואות בה פתרון ליישוב “הסתירה” לכאורה שבין רצונן לדחות את הריונן למועד מאוחר יותר ובין הפוריות ההולכת ודועכת מאמצע שנות ה-30 לחיים ואילך.

 

תהליך הקפאת הביציות

התהליך כולל גירוי הורמונאלי הדומה מאד לזה הניתן בטיפולי הפריית מבחנה. מטרת הטיפול ההורמונלי הינה “עידוד” השחלות לגדל מספר של זקיקים (כיסי נוזל המכילים את הביציות). עם הבשלת הזקיקים הם נשאבים באמצעות מחט המחוברת למכשיר אולטרא-סאונד נרתיקי. שאיבת הזקיקים מבוצעת  תחת הרדמה קלה ואורכת לא יותר מ-15 דקות. עם סיום השאיבה מועבר נוזל הזקיקים למעבדה בה מאותרות הביציות שתעבורנה בהמשך הקפאה עמוקה (בדרך כלל תוך שימוש בשיטת הזיגוג – VITRIFICATION). שימור ואחסון הביציות מתבצע בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות למשך חודשים עד שנים. כאשר האשה תבקש להרות תעבורנה הביציות הפשרה והפרייה ולאחר 2-5 ימים יוחזר עובר לרחם.

 

בעד ונגד הקפאת ביציות מסיבות חברתיות

בעוד שבעולם הרפואה קיימת תמימות דעים לגבי הצורך בשימור פריון והקפאת ביציות מסיבות רפואיות, נושא שימור הפריון מסיבות חברתיות שנוי במחלוקת.

שיטות הקפאה חדשניות הביאו לעלייה חדה בהישרדות הביציות לאחר הפשרתן. במרכזים רבים שעורי ההישרדות של ביציות לאחר תהליך הקפאה-הפשרה מתקרב לשעור ההשרדות של עוברים בתהליך ההפריה החוץ גופית. אולם, אלו המתנגדים ל”טרנד החדש” סוברים שהקפאת הביציות תיצור באשה תחושת בטחון “מוגזמת” בשימור הפריון שלה. לא ניתן להבטיח לנשים אלו שאכן תוכלנה להרות לכשתתבגרנה. בבוא היום, הביציות עלולות שלא לשרוד את תהליך ההפשרה, או לשרוד את ההפשרה, אך לא להביא להריון המיוחל. היות ומספר הביציות המוקפאות הינו מוגבל, האשה עשויה להיוותר ללא הריון וללא “גיבוי” כיוון שמספר הביציות בשחלותיה ואיכותן הדרדרו עד מאד. טיעון נוסף של אלו המתנגדים לתהליך הינו שהקפאת הביציות תביא לעלייה בשיעור ההריונות בגיל המתקדם. הריונות אלו, מציבים את האם והעובר בסיכון יתר.

התומכים בהליך סוברים שלא ניתן להפקיע מנשים לקבל החלטות לגבי פוריותן, כל עוד הן מודעות לסיכויים ולסיכונים ונתנו לכך הסכמה מדעת. יתרה מכך, תופעת “האמהות המאוחרת” נמצאת בעלייה בשני העשורים האחרונים ללא קשר לאפשרות הקיימת היום להקפאת ביציות, כך שזוהי, בעצם, מגמה קיימת שאיסורים או הגבלות קרוב לוודאי שלא ישנו אותה. בנוסף לכך, ההחלטה על דחיית ההיריון למועד מאוחר לאו דווקא נובעת מבחירה  אלא “נכפית” באיזשהו אופן על האישה  וזוהי מצוקה שיש לתת לה מענה. במקרים אלו, חלקן תעשנה שימוש בזרע תורם בעוד שאחרות תקפאנה את ביציותיהן בשאיפה להפרותן בזרע בן הזוג העתידי.

הקפאת ביציות מסיבות סוציאליות הינה טרנד עולמי במגמת עלייה. אין לי ספק שהביקוש לשימוש בטכנולוגיה פורצת הדרך הזו ילך ויעלה עם הזמן. בעוד שהקפאת ביציות לצורך שימור פוריות בנשים בריאות הוגדרה בעבר כפעולה ”ניסיונית” בחלק מן המדינות, הגדרות אלה הוסרו לחלוטין בישראל, אירופה וארה”ב. באוסטרליה הקפאת ביציות מסיבות סוציאליות הינה תהליך מקובל הנמצא בעלייה מתמדת.

"הטיפולים אותם אנו מציעים משלבים בתוכם חדשנות ויצירתיות. כל זאת במעטפת של חמלה ורגישות"

צור קשר
close slider

צור קשר