שימור פריון מסיבות סוציאליות

בניגוד לגבר, המייצר תאי זרע במהלך כל החיים, נשים נולדות עם מספר קבוע של ביציות ובמהלך החיים חלה ירידה גם בכמות וגם באיכות הביציות. בדרך כלל, חלה ירידה משמעותית בכמות ואיכות הביציות בסביבות גיל 35 או 37 ושוב לאחר גיל 40. בנוסף, ככל שגיל האישה (וגיל הביצית) גבוה יותר, גם כאשר מושג הריון, הוא כרוך בסיכון מוגבר להפלות או מומים בעובר.

באופן כללי בחברות מערביות ניתן להצביע על עלייה מתמדת בגיל ההריון הראשון. נשים רבות דוחות את האופציה של תכנון המשפחה לשלבים מאוחרים יותר של חייהן. יותר ויותר נשים מעדיפות להשקיע בלימודים מתקדמים, או בפיתוח קריירה מקצועית עצמאית הדורשת זמן רב, לעיתים על חשבון חיים עם בן זוג קבוע והקמת משפחה. יותר ויותר נשים מממשות את הקמת המשפחה בשלב מאוחר יותר של חייהן, אחרי התבססות כלכלית, ביסוס קריירה או אפילו טיול חובק עולם.על רקע זה הופכת האופציה לשימור פריון מסיבות סוציאליות לטרנד הצובר תאוצה רבה בשנים האחרונות.

 

הקפאת ביציות שלא מסיבות רפואיות אושרה בישראל בינואר 2011. להקפאה מסיבות חברתיות יש משמעות רבה עבור כל אישה שמעוניינת לשמר את הפריון שלה. נשים הבוחרות בדרך זו רואות בה פתרון ליישוב “הסתירה” לכאורה שבין רצונן לדחות את הריונן למועד מאוחר יותר ובין הפוריות ההולכת ודועכת מאמצע שנות ה-30 לחיים ואילך.

 

תהליך הקפאת הביציות

התהליך כולל גירוי הורמונאלי הדומה מאד לזה הניתן בטיפולי הפריית מבחנה. מטרת הטיפול ההורמונלי הינה “עידוד” השחלות לגדל מספר של זקיקים (כיסי נוזל המכילים את הביציות). עם הבשלת הזקיקים הם נשאבים באמצעות מחט המחוברת למכשיר אולטרא-סאונד נרתיקי. שאיבת הזקיקים מבוצעת  תחת הרדמה קלה ואורכת לא יותר מ-15 דקות. עם סיום השאיבה מועבר נוזל הזקיקים למעבדה בה מאותרות הביציות שתעבורנה בהמשך הקפאה עמוקה (בדרך כלל תוך שימוש בשיטת הזיגוג – VITRIFICATION). שימור ואחסון הביציות מתבצע בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות למשך חודשים עד שנים. כאשר האשה תבקש להרות תעבורנה הביציות הפשרה והפרייה ולאחר 2-5 ימים יוחזר עובר לרחם.

 

בעד ונגד הקפאת ביציות מסיבות חברתיות

בעוד שבעולם הרפואה קיימת תמימות דעים לגבי הצורך בשימור פריון והקפאת ביציות מסיבות רפואיות, נושא שימור הפריון מסיבות חברתיות שנוי במחלוקת.

שיטות הקפאה חדשניות הביאו לעלייה חדה בהישרדות הביציות לאחר הפשרתן. במרכזים רבים שעורי ההישרדות של ביציות לאחר תהליך הקפאה-הפשרה מתקרב לשעור ההשרדות של עוברים בתהליך ההפריה החוץ גופית. אולם, אלו המתנגדים ל”טרנד החדש” סוברים שהקפאת הביציות תיצור באשה תחושת בטחון “מוגזמת” בשימור הפריון שלה. לא ניתן להבטיח לנשים אלו שאכן תוכלנה להרות לכשתתבגרנה. בבוא היום, הביציות עלולות שלא לשרוד את תהליך ההפשרה, או לשרוד את ההפשרה, אך לא להביא להריון המיוחל. היות ומספר הביציות המוקפאות הינו מוגבל, האשה עשויה להיוותר ללא הריון וללא “גיבוי” כיוון שמספר הביציות בשחלותיה ואיכותן הדרדרו עד מאד. טיעון נוסף של אלו המתנגדים לתהליך הינו שהקפאת הביציות תביא לעלייה בשיעור ההריונות בגיל המתקדם. הריונות אלו, מציבים את האם והעובר בסיכון יתר.

התומכים בהליך סוברים שלא ניתן להפקיע מנשים לקבל החלטות לגבי פוריותן, כל עוד הן מודעות לסיכויים ולסיכונים ונתנו לכך הסכמה מדעת. יתרה מכך, תופעת “האמהות המאוחרת” נמצאת בעלייה בשני העשורים האחרונים ללא קשר לאפשרות הקיימת היום להקפאת ביציות, כך שזוהי, בעצם, מגמה קיימת שאיסורים או הגבלות קרוב לוודאי שלא ישנו אותה. בנוסף לכך, ההחלטה על דחיית ההיריון למועד מאוחר לאו דווקא נובעת מבחירה  אלא “נכפית” באיזשהו אופן על האישה  וזוהי מצוקה שיש לתת לה מענה. במקרים אלו, חלקן תעשנה שימוש בזרע תורם בעוד שאחרות תקפאנה את ביציותיהן בשאיפה להפרותן בזרע בן הזוג העתידי.

הקפאת ביציות מסיבות סוציאליות הינה טרנד עולמי במגמת עלייה. אין לי ספק שהביקוש לשימוש בטכנולוגיה פורצת הדרך הזו ילך ויעלה עם הזמן. בעוד שהקפאת ביציות לצורך שימור פוריות בנשים בריאות הוגדרה בעבר כפעולה ”ניסיונית” בחלק מן המדינות, הגדרות אלה הוסרו לחלוטין בישראל, אירופה וארה”ב. באוסטרליה הקפאת ביציות מסיבות סוציאליות הינה תהליך מקובל הנמצא בעלייה מתמדת.