חידושים ופריצות דרך בתחום ההפרייה החוץ גופית

לאחרונה אנו עדים למספר חידושים מסעירים בתחום ההפרייה החוץ גופית אשר מטרתם הינה העלאת שעורי הצלחת הטיפולים תוך הורדה במספר העוברים המוחזרים לרחם.

עיקר ההתמקדות בשנים האחרונות הינה בשני אפיקים:

  1. שיטות שונות לבחירת עוברים אשר להם סכוי גבוה יותר להשתרשות ברחם.
  2. הבנה טובה יותר של עקרון ה"רצפטיביות" של רירית הרחם והגורמים המשפיעים עליה.

 

שיטות חדשניות לבחירת עוברים

בשנים האחרונות פותחו מצעי גידול חדשניים המאפשרים לנו לגדל את העוברים לשלב הבלסטוציסט (עוברים יום 5 או 6) באופן יעיל יותר ובהצלחה גדולה יותר.

במקביל פותחה גם שיטת הזיגוג (ויטריפיקציה) שהינה טכניקת הקפאה פורצת דרך המעלה באופן משמעותי את סכויי ההשרדות של אותם בלסטוציסטים לאחר הפשרתם. השילוב בין השניים מאפשר בידינו לא רק לבחור עוברים איכותיים יותר אלא גם להקפיאם ולעשות בהם שימוש יעיל לאחר הפשרתם.

 

אינקובטור ה- Time lapse כדוגמת האמבריוסקופ מוסיף רובד נוסף ומשמעותי ליכולת שלנו לזהות עוברים בעלי פוטנציאל השרשה גבוה יותר.

מדובר על אינקובטור ייחודי המאפשר תנאים אופטימליים להתפתחות העובר לבלסטוציסט ובנוסף, מעקב רצוף אחרי ההתפתחותו. העוברים באינקובטור ייחודי זה מצולמים בכל 10 דקות, כך שאנו מסוגלים לראות על המסך את העובר לאורך כל שלבי ההתפתחות. השאיפה היא שמעקב רצוף אחרי התפתחות העובר לעומת צפייה בו בנקודות זמן קבועות ומרוחקות זו מזו תאפשר לנו לקבוע לאיזה עובר יש הסיכוי המרבי להתפתח להריון תקין ולהמנע מהחזרתם לרחם של עוברים בעלי סכוי נמוך.

 

בדיקת ה-  PGS – preimplantation genetic screening

 

טכנולוגית האבחון הגנטי בעוברים טרם השרשה צברה תאוצה והפכה לפופולרית מאד בשנים האחרונות.

השימוש בטכנולוגית ה PGS מתבססת על ההבנה שאחת הסיבות העקריות לכשל בהשרשה של עובר ברחם הינה מספר בלתי תקין של הכרומוסומים אותם הוא נושא (עודף או חסר).

מספר בלתי תקין של כרומוזומים, עודף או חסר, מכונה אנאופלואידיה. זה מצב שכיח יחסית ועוברים רבים, בין שנוצרו באופן טבעי או באמצעות הפריה חוץ גופית, מכילים מספר לא תקין של כרומוזומים.

לצורך ההליך, מתבצעת דגימת תאים (ביופסיה) מעוברים בלסטוציסטים (יום 5 או 6). קבוצת התאים שנדגמה מועברת לאבחון גנטי בעוד העובר עצמו עובר הקפאה בשיטת הזיגוג (ויטריפיקציה).

האבחון הגנטי מבוצע באמצעות שימוש בשבב גנטי – microarray שעליו מוטבעים מקטעים קטנים של החומר הגנטי המייצגים את המידע הגנטי של האדם. החומר הגנטי אשר נדגם מהעובר, נקשר למקטעים התואמים לו על השבב. השוואה בין הדגימה לבין השבב מבוצעת באמצעות תוכנה ייחודית, המאפשרת לקבוע האם בדגימה הנבדקת יש חסר או עודף של כרומוזומים.

 

 

רצפטיביות רירית הרחם

לאחרונה פותחה בדיקה העושה שימוש בטכניקה מולקולרית (טכניקה המערבת בין שאר  בדיקת ביטויים של גנים) אשר מאפשרת לנו לחזות את "חלון ההשרשה" האופטימלי של המטופלת בה מבוצעת הבדיקה. בדיקת ה- ERA – ENDOMETRIAL RECEPTIVITY ANALYSIS מבצעת ניתוח של הפרופיל הגנטי של רירית הרחם (236 גנים שונים המעורבים ברצפטיביות של רירית הרחם).

לצורך ביצוע הבדיקה יש לבצע דגימה של רירית הרחם ("פיפל") ולשלוח אותה למעבדה המבצעת את הבדיקה.

המידע המופק מן הבדיקה מעובד בעזרת תוכנת מחשב המסווגת את רירית הרחם כ"רצפטיבית" או "לא רצפטיבית".

בדיקה נוספת העושה שימוש באותה דגימה מרירית הרחם, מבצעת ניתוח של הפרופיל החידקי ("מיקרוביוטה") של רירית הרחם. רירית הרחם מאוכלסת על ידי סוגי חיידקים שונים. הוכח שקיומם של חיידקים מסוימים(לקטובצילוס) בכמות מסוימת (מעל 90% מאוכלוסיית החיידקים)  עשויה להביא לשיפור משמעותי בסכויי ההשרשה.

 

פריצת דרך בריפוי "תסמונת אשרמן"

במאי 2016 פורסמו תוצאות מחקר שבדק את השימוש בתאי גזע שמקורם ממח העצם לטיפול בנשים עם "תסמונת אשרמן" (תופעה של צלקות והדבקויות בחלל הרחם).

תאי הגזע אשר מופקים ממח העצם מוזרקים בשיטת הצנתור לעורקיקים הספירליים (SPIRALE ARTERIOLES).

תוצאות מחקר זה הדגימו שיקום של רירית הרחם, הריונות IVF ואפילו הריונות ספונטניים לאחר הטיפול.