אזוספרמיה – הפנים לעתיד

בשנים האחרונות ישנה התקדמות בפיתוח ומחקר למציאת פתרונות חדשניים בתחומי הפריון, ובכללן אזוספרמיה.

בשורות הבאות נסקור 3 אופציות טיפול חדשניות. הראשונה כבר מבוצעת בהצלחה בעולם, והאחרות עומדות בשלבי פיתוח שונים.

לצורך הבנת האופציות השונות, נחזור בקצרה על הליך ייצור הזרע:

מקור תאי הזרע הוא בתאי אב (תאי נבט) הנקראים 'ספרמטוגניה', תאים אלו הינם תאים דיפולאידיים (בעלי סט כפול של כרומוזומים), ההופכים במספר שלבים לתאים הקרויים 'ספרמטידים עגולים', שהינם תאים הפלואידיים (בעלי סט יחיד של כרומוזומים), שבתורם מתפתחים לתאי זרע בוגרים (ראה: מילון מושגים).

 

1) הפריה באמצעות ספרמטידים

בהליך ההפריה, תאי הרבייה – הזרע והביצית, מתלכדים זה עם זה ונוצר עובר. תהליך זה מתבצע באמצעות תאים הפלואידיים, שמהם מתפתח העובר שהינו דיפולאידי.

לכן, באופן עקרוני, ספרמטידים עגולים שהינם הפלואידיים, מתאימים לביצוע הפריה, באמצעות הזרקה ישירה לתוך הביצית. הפריה זו נקראת: Round Spermetid Injection) ROSI).

עם זאת, הנסיונות השונים לביצוע הפריה באמצעות ספרמטידים עגולים, נכשלו, בין השאר בשל הסיבות הבאות: 1) קושי באיתורם של הספרמטידים העגולים. 2) שיעורי הפריה נמוכים ביותר.

ד"ר אסטושי טנקה, מבית החולים St. Mother, פוקוקה, יפן, פיתח שיטות מתקדמות לאיתור וזיהוי התאים, וכן לביצוע שפעול (אקטיבציה) של הביצית. שפעול הביציות מבוצע באמצעות אלקטרודות יעודייות. טכנולוגיה זו שיפרה משמעות את שיעורי ההפריה לאחר הזרקת ספרמטידים עגולים.

הפריה על ידי תאים אלו בוצעה על ידו בהצלחה מרובה, וכתוצאה מכך נולדו בעולם עשרות תינוקות (ראה כאן).

על פי מחקרים, יתכן כי בקרב 30% מהמטופלים אשר לא נמצאו ברקמת האשך תאי זרע בוגרים, ימצאו ספרמטידים עגולים.

 

2) גידול תאי ספרמטוגניה

בשיטה זו נלקחים תאי ספרמטוגניה מהאשך, עוברים הבשלה, ומתפתחים לתאי זרע בוגרים.

תאי ספרמטוגניה עשויים להמצא בקרב מטופלים רבים שלא נמצאו אצלם תאי זרע בוגרים.

אופציה זו נחקרת באופן מעמיק בקרב אוכלסיית ילדים העומדים לעבור טיפולים כימותרפיים, וקיים חשש לפגיעה בפוטנציאל הפוריות שלהם. בשל גילם הצעיר, ניתן להפיק מהאשך תאי ספרמטוגניה בלבד (ראה: שימור פריון לגברים וילדים).

הבשלת תאי ספרמטוגניה לתאים בוגרים, מבוצעת באמצעות מספר אסטרטגיות:

  1. השתלת הרקמה והחזרתה לגוף המטופל בבגרותו לצורך גידולה והבשלתה (Autografting).
  2. השתלת הרקמה בבעלי חיים לצורך גידולה והבשלתה (Xenografting), ושאיבת תאי הזרע הבוגרים לאחר זמן לצורך הפריה.
  3. הבשלה חוץ גופית של תאי ספרמטגוניה בתנאי מעבדה (In vitro spermatogenesis), וגידולם לתאי זרע בוגרים.

אך בשלב זה, השיטות השונות לגידול תאי ספרמטוגניה, בוצעו בהצלחה באמצעות ניסויים בקרב בעלי חיים בלבד ולא בבני אדם.

 

3) התמיינות תאי גזע לתאי זרע

ברחבי העולם נערכים מחקרים מעמיקים ומקיפים בנושא השימוש בתאי גזע (Stem Cells), בשל הפוטנציאל הטיפולי שלהם.

ביסוד המחקר עומד העיקרון, שמקורם של כל תאי הגוף הוא בתאים עובריים, שלאחר מכן התמיינו לתאי הגוף השונים.

ברקמות שונות בגוף (מח עצם, עור, שומן, ועוד) קיימים תאים שעדיין לא עברו התמיינות (Differentiation), אשר עתידים להתמיין לתאים בשלים ולחדש את הרקמה בה הם מצויים. תאים אלו נקראים תאי גזע.

התקוה היא להגיע למצב בו לא יהיה צורך בתרומת איברים. במקרה של פגיעה באחד מאברי הגוף, תהא אפשרות לקחת תאי גזע מהחולה בעצמו, למיינם במעבדה לרקמה בריאה, ולהשתילם באבר הפגוע.

כחלק מהמחקר הכללי, נערכים נסיונות למיון תאי גזע לתאי ספרמטוגניה, והבשלתם לתאי זרע בוגרים.

הנסיונות נערכים במסגרת מחקרית, ועדיין לא בוצעו באופן מעשי בקרב בני אדם, אולם מדובר באופק חדש עבור הסובלים מאזוספרמיה, מתוך תקווה לפריצת דרך משמעותית בעשור הקרוב.

 

חשוב לציין, כי בכל האופציות שצויינו לעיל, לא מדובר על שיבוט.

בשיבוט, מוציאים את הגרעין בעל המטען הגנטי מהביצית, משתילים בתוך מעטפת הביצית תא בוגר של אדם מסויים, ובתנאים שונים הביצית מתחילה להתפתח עם הגרעין החדש.

העובר הנוצר תואם לחלוטין לאדם ממנו נלקח התא ומהווה העתק זהה שלו, זאת בשל העובדה שבשונה משאר העוברים, הוא בעל מטען גנטי שמקורו באדם אחד ולא בזוג.

מדובר בפעולה בעייתית מאד מבחינה רפואית ואתית, ככל הנראה לא תבוא לכלל מעשה, ועל כן לא נדון עליה במסגרת זו.

צור קשר
close slider

צור קשר




מיקרו טסה