בדיקת ה- PGS – preimplantation genetic screening – טרנד טיפולי חולף או תקווה אמיתית?

טכנולוגית האבחון הגנטי בעוברים טרם השרשה צברה תאוצה והפכה לפופולרית מאד בשנים האחרונות.

השימוש בטכנולוגית ה PGS מתבססת על ההבנה שאחת הסיבות העקריות לכשל בהשרשה של עובר ברחם הינה מספר בלתי תקין של הכרומוסומים אותם הוא נושא (עודף או חסר).

מספר בלתי תקין של כרומוזומים, עודף או חסר, מכונה אנאופלואידיה. זה מצב שכיח יחסית ועוברים רבים, בין שנוצרו באופן טבעי או באמצעות הפריה חוץ גופית, מכילים מספר לא תקין של כרומוזומים.

לצורך ההליך, מתבצעת דגימת תאים (ביופסיה) מעוברים בלסטוציסטים (יום 5 או 6). קבוצת התאים שנדגמה מועברת לאבחון גנטי בעוד העובר עצמו עובר הקפאה בשיטת הזיגוג (ויטריפיקציה).

האבחון הגנטי מבוצע באמצעות שימוש בשבב גנטי – microarray שעליו מוטבעים מקטעים קטנים של החומר הגנטי המייצגים את המידע הגנטי של האדם. החומר הגנטי אשר נדגם מהעובר, נקשר למקטעים התואמים לו על השבב. השוואה בין הדגימה לבין השבב מבוצעת באמצעות תוכנה ייחודית, המאפשרת לקבוע האם בדגימה הנבדקת יש חסר או עודף של כרומוזומים.

לבדיקת ה – PGS  יתרונות בולטים כפי שפירטתי, אך גם חסרונות כגון הצורך לגדל את העוברים לשלב הבלסטוציסט וכן תהליך הביופסיה  עצמו שטומן בחובו סיכון מסוים לעובר הנדגם.

לדעתי, טכנולוגית ה- PGS הינה טכנולוגיה פורצת דרך והיא כאן כדי  להשאר כל עוד השימוש בה יהיה נכון ומושכל.

האם PGS הוא הצעד הבא עבורכם? לחצו כאן וקבעו תור להתייעצות עם ד"ר ברק עוד היום